טלי מציירת שעות ארוכות ביממה. בעיקר בשעות הלילה כשכולם ישנים. לילות לבנים עוברים עליה באושר עילאי כשהאמנות נבראת מולה.

התפיסה האוצרתית שהביאה שולי חיימזון לבניין העתיק וההיסטורי השוכן בלב ירושלים היא החיבור בין ארכיטקטורה ויצירות אמנות החושפות דמויות ,מקומות מגוונים וצבעוניים מהארץ ומהעולם אשר מותאם לתפקידה ההיסטורי של ימקא כמקום המאפשר מפגש תרבותי בין כל המגזרים.

כמו באמצעות מקל הליכה, צועדת חנה בעזרת מכחולה בין שבילי הסיפור שמנתב דמיונה הפורה והעשיר בשילוב החיבור הרוחני שבהם ניחנה. היא מחדירה את הכוח, העוצמה והאופטימיות שטמונים בה בכישרון רב לתוך האובייקטים שבחרה לצייר בצבעים חמים ואנרגטיים. בכריזמה מיוחדת שמאפיינת אותה, היא סוחפת וסוחבת אותנו אל ציוריה עזי הצבע והרגש וכובשת את לב המתבונן בהם.

בתערוכה מוצגות יצירות עשירות בטכניקות שונות. כשהיא מתכננת לפסל היא מפליגה למחוזות רחוקים ובלתי צפויים ותוך כדי יצירה וחווית הבריאה היא נוטה לסגנון הפיגורטיבי. הניסיון והמיומנות במגוון רחב של טכניקות שפיתחה מעניקים לה כיום כלים לפסל גם תכשיטים, שזו הרפתקאה בפני עצמה בעולם רחב הטכניקות והחומרים שכה מושכים אותה.

גלריה עומר תירוש גאה להציג את שתיקה יפה, תערוכת היחידה של האמנית יעל ברלב באוצרותה של הגר בריל. בתערוכה זו, ברלב עוסקת במתח שבין חומריות הדימוי לבין משמעותו: בעוד שיטות העבודה של ברלב, כגון רקמה, איור ועבודה עם נייר פרגמנט מזמנות תחושה של עדינות ותמימות, הרי שהתכנים המובעים באמצעותן כמו נלקחו מסיוטים אפלים. הפער שבין המראות המטרידים לקווים הרכים חוזר ועולה בכמה גופי עבודות חדשים אשר נוצרו והותאמו במיוחד עבור חלל הגלריה, ואשר נפרשים אל מול הצופה כל אחד בתורו עם המעבר בין החדרים השונים.

התערוכה פורשת קשת רחבה של התנסויות ומטשטשת את הפער בין "אמנות גבוהה" ליצירה ילדית-נאיבית. המשותף לכל היצירות הוא תחביר אישי ומקורי מאוד, העוסק בפירוק (תלישה, גזירה, חיתוך וקיטוע) לצד הפרה עקבית של "שטנציות" נתונה והרכבה של עולם אקלקטי מרתק.