הירשמו עכשיו וקבלו למייל 10% הנחה על כל העבודות המקוריות!

שיתוף התערוכה:

מצב הצבר / גלריה עומר תירוש



הצילומים באדיבות גלריה עומר תירוש

07/03/2019 עד ה-03/04/2019

?גלריה עומר תירוש גאה להציג את מצב הצבר, תערוכת יחיד של האמנית שי זכאי. תערוכה אמנותית, אקולוגית, חברתית, פוליטית בו-זמנית ועל זמנית. בתערוכה, באוצרותה של מור רשף סיון, מוצגות עבודותיה האורגניות של זכאי בייחודן הפואטי והמרגש אשר מגיבות בצורה רב ממדית למצבו של הצבר. התערוכה מתייחסת בו-זמנית לקקטוס הצבר אשר נמצא בסכנת הכחדה כמו גם ל'צבר' - כינויו המקובל של האדם הישראלי, יליד הארץ ומעלה את השאלה: האם גם הוא, כפי שהכרנו אותו, נמצא בסכנת הכחדה?
צמח הצבר, שמקורו במקסיקו, נפוץ בישראל הן כפרא בשטחים הפתוחים והן בצורה מבוייתת וכמגדיר חלקות חקלאיות. חוסר מודעות סביבתית אפשר לכנימה פולשת אשר הורגת את הצמח להתיישב כטפיל על עלי הצבר ולהתפשט ברחבי הצפון ואט גם ברחבי הארץ כולה ולאיים להשמידו.
ה'צבר', במלעיל, הינו כינוי ליליד הארץ בעל מראה חיצוני מחוספס וקוצני, אשר לא מזמין לגעת. האדם-הצבר, ממש כמו הצמח, הינו בעל חזות מטעה. אם נתבונן פנימה אולי נגלה עדינות, שבריריות ושכבות תחרה מלאות אוויר, זרימה והרמוניה מושלמים. אותו הצבר היה ממלא בעבר את נופי תל אביב-יפו, האם עדיין?
     שם התערוכה באנגלית,The State Of The Prickly Pear , נושא עימו כפל משמעויות; הכוונה היא למצבו של צמח הצבר אך באותה נשימה ניתן לפרש זאת כ-מדינה, מדינת הצבר לאן?
             שי זכאי משתמשת בעבודותיה בצמח הצבר כ'מקרה מבחן' להיכחדותם של ערכים בתרבות הישראלית. בעידן בו דברים עלולים להיכחד כהרף עין היא מציבה מראה מול הצופה ומזכירה לו את שאיבד או את אשר הוא עלול לאבד. האמנית עושה שימוש בחומרים נפוצים מחד ושקופים מאידך אשר נוכחים בשדה הראייה שלנו וכאילו תמיד היו ואף יהיו שם; אך האם הם תופסים גם את לב המבט? במהלך השנים היא מוציאה לאור חומרים הסמויים מן העין ומקיימת איתם ריטואל משלה. השימוש בהם, לרוב הצופים, אינו ברור מאליו ואפשר לראות אותו כזיכרון קרוב-רחוק, אשר מזמין את הצופה להישיר מבט אל הפואטיקה של הדברים הנכחדים ואולי להרהר במידת השפעתנו, כחברה, על אותם תהליכים.
             כשם התערוכה, האמנית עושה שימוש חוזר בעבודותיה בעלי הצבר המיובשים כאמירה לא מתפשרת על מקומו בחברה ובהיסטוריה של הישראלי המקומי ושל רוח המקום המשתנה בעשורים האחרונים. כאשר הצמח משיל את חלקו הירוק הבשרני, נותר שלד הצבר, 'העצה והשיפה', שאיתן מפסלת האמנית את יצירותיה.
             במקביל לעבודות אלו מוצגות יצירות נוספות המחיות נופים שנעלמו; בסדרת תצלומי 'הטפיל' היא מתבוננת במכחיד ובנכחד, וביצירה אחרת שברי רצפות מצוירות מהנופים הישנים של יפו אשר נזרקו לים, חוזרות כעת כפיסות רבות ערך לשימור. תצלומים נוספים אשר נמצאים במקביל לפסליה מעצימים את תרחישי השינוי התודעתי הנדרש ביחסי אדם-טבע, כגון תצלום החזזיות הנאחזות בעץ התאנה המת, המזכירות כי גם כאשר משהו הלך ונעלם, מתוכו תמיד יכול לצמוח משהו חדש.
             בחדר התערוכה האחרון זכאי בחרה לארח שישה אמנים, מתחומי יצירה מגוונים, להתכתב עם עבודותיה; סבינה מסג, עמנואל קליידמן, דבורית בן שאול, יגאל סרנה, הדר קליידמן וערן שפיצר כולם הוזמנו להגיב לתערוכה דרך שאלה אחת-
"אם הצבר יכחד, איזה צמח היית רוצה להיות?"
               שי זכאי אמנית רב תחומית, צלמת, מייסדת האמנות האקולוגית בישראל, חוקרת סוגיות סביבתיות דרך אמנות, הילרית ומטפלת הוליסטית, מחברת ספרים וביניהם: 'תמונת אשה', 'תווי יער- הספרייה'. בעלת תואר שני באמנות ומדיניות סביבתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא מרצה ומנחת סדנאות ב'מרכז לצילום ואמנות אקולוגית', יוזמת-אוצרת של פרויקטים חלוציים בתחום האמנות האקולוגית והעלאת מודעות סביבתית. הציגה בלמעלה מ-70 תערוכות בארץ ובעולם וזכתה בפרסים, ביניהם פרס הביאנלה השנייה לצילום- מוזיאון עין חרוד, פרס גייל רובין לצילום ופרס אמן מורה ממשרד התרבות. 



מיקום - גלריה עומר תירוש
מזל מאזניים 2, פינת כיכר קדומים 8, יפו העתיקה. טלפון הגלריה 077-554-5773 שעות פתיחה: א-ה 10:00-18:00


זמנים - 07/03/2019 עד ה-03/04/2019

פתיחת התערוכה - 07/03/2019, שעה - 19:30

קישור - https://www.facebook.com/events/801968633487194/



התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית