שיתוף התערוכה:

צורות פשוטות ,תמי קידר / בית מוזה רעננה



הצילומים באדיבות בית מוזה רעננה

23/02/2019 עד ה-10/03/2019

תמי קידר / צורות פשוטות
"המבט מוגן בדמיון
וראית האמנות כמעשה
מגנת על החיים כלם." [1]
אפשר ובמילותיה אלו של יונה וולך טמון המוטו הנמצא בבסיס עשייתה הרב – גונית של האמנית תמי קידר.  "האמנות", היא אומרת, באמצה את דבריה של האמנית הנודעת לואיז' בורז'ואה, "היא ערובה לשפיות - המפלט המכיל והשומר עלי בו זמנית." הצהרה זו מאפשרת ומסבירה את זירת הפעולה הטעונה והקונפליקטואלית של קידר שמאחוריה ארבעה עשורים של פעילות אמנותית עשירה.    היצירות המוצגות בתערוכתה החדשה נעשו במרביתן בשנים האחרונות והן מדגימות את האופן שבו היא מחלצת מחומרי עבודתה את הפוטנציאל החומרי - ההבעתי הגלום בהם ומטעינה אותם בחוויה האוטוביוגרפית האוצרת בתוכה טראומה וכאב.
כמעט תמיד אלו חומרים פשוטים שנאספו ממקומות שונים, שרידים הטעונים בהיסטוריה שמתקשרת למצבים של נטישה, פליטות, איום וסכנה. תיאור ההעדר באמצעות שרידים מאפיין את יצירתם של חלק  מהאמנים בני "הדור השני" שעימם נמנית קידר, שגדלה כבת יחידה להורים ניצולי שואה שהגיעו לארץ בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת.
ההתערבות בחומרי הגלם, בין אם מדובר בנגיעה עדינה או בפעולה הכרוכה במאבק ובהפעלת כוח פיזי, נעשית באיפוק ובמשורה תוך שמירה על תכונותיו, קווי מתארו ועקבות העבר שנחרטו בחומר. גישת עבודה זו מאפשרת את הטרנספורמציה ההופכת את החומרים לנשאים של תכנים מורכבים, אינטלקטואליים ורגשיים.
הניגודיות היא אחד המאפיינים החשובים והבולטים בעבודתה. בין היתר היא מתגלמת בשילובים האמיצים והמאתגרים שהיא יוצרת בין החומרים בעבודותיה. נראה כי בהתנסויות הרפתקניות ואינטואיטיביות אלו נמצאת תשוקתה ליצירה, שהיא המעיין הנובע להתחדשות הבלתי פוסקת המאפיינת את דרכה האמנותית. זה לצד זה מתגלים בעבודות החבול והמתוקן, השלם והמפורק, הסוער והמפויס, השבריריות והעוצמה, הסטטי והמטלטל, ההעדר והנוכח והמחוספס והגס עם החלק  והעדין. לכן לא מפתיע שלצד החומרים הקשיחים שבהם היא יוצרת כדוגמת העץ והברזל נמצא גם את נייר המשי, חוט הצמר ולאחרונה גם רצועות גומי גמישות שאותן היא משלבת עם חומרים אחרים.  
במחקרה המעמיק, הסקרני והמתמשך בחומרים ובנושאים מעולמות תוכן מגוונים, מתפתחת ומתגבשת שפתה האמנותית המתכתבת עם מסורת האמנות המינימליסטית והמושגית, אך מתנסחת שלא בכפוף לתכתיבים קשוחים, אלא כשפה אישית ואותנטית המתפתחת ומשתכללת ללא הרף.
בתערוכה מוצגת גם סדרת פסלים חדשה ויוצאת דופן מעץ, הצבועה בגוונים עזים של צהוב, אדום וירוק. המבע הצבעוני, הילדי והעליז של הפסלים, השונה כל כך מהמונוכרומטיות המאפיינת את עבודתה, מבטא את האור הגדול שחדר אל חייה עם הולדת נכדותיה אלה וקורל- דור ההמשך המשרה  סביבו אופטימית, שמחה ותקווה.
 
רותי חינסקי - אמיתי
 
[1]יונה וולך, "המבט מוגן בדמיון", צורות, הקיבוץ המאוחד, 1985



מיקום - בית מוזה רעננה
תל חי 4 רעננה


זמנים - 23/02/2019 עד ה-10/03/2019

פתיחת התערוכה - 23/02/2019, שעה - 20:00


התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית


||