הירשמו עכשיו וקבלו למייל 10% הנחה על כל העבודות המקוריות!

שיתוף התערוכה:

משה אל-נתן / חלומות שלום ונבואות מלחמה / גלריות אנגל

22/03/2016 עד ה-22/05/2016

גלריה אנגל ת"א שמחה להציג תערוכת יחיד ראשונה בתל אביב לאמן משה אל-נתן ,מלך הפלאפל מירושלים (1904-1969).

בתערוכה זו יוצגו 20 יצירות מופת הנוגעות לעיסוקו הנבואי של משה אל נתן בעתיד, בעבר ובהווה. מקומפוזיציות חלל ענקיות שנדמה שיצאו מספרי מדע בדיוני ועד סצנות קרב מרובות שחקנים ורחבות מימדים.

 

משה אל-נתן (חודאדאד) נולד בפרס ב- 1904. בנעוריו למד בבומביי אצל צייר-רחוב של דיוקנאות, הודי בשם דיהאראם. הוא ערך מסעות בהודו, תאילנד, בורמה, קמבודיה ועוד. בהודו שימש מדריך אתלטיקה ואף נהג להתבודד עם נזיר הודי. לאחר מכן, הגיע לעירק, שם התחתן, וב- 1937 עלה לישראל. בזמן המצור בירושלים פתח את דוכן "מלך הפלפל" (ראשון בישראל) ברחוב המלך ג'ורג', בסמוך לקולנוע "עדן". כאן גם הציג את ציוריו, עליהם חתם בשמו בתוספת "מלך הפלפל". יותר ויותר נשאב לאמביציה אמנותית .ומאוחר יותר, פתח גלריה ברחוב הנביאים. ב- 1969 הלך לעולמו בירושלים.

 

בזכות היותו "אאוטסיידר" לעולם האמנות הישראלית, הוא מצליח לעסוק בנושאים בהם לא עסקו אז בארץ, והוא מייצר שלל ענק של ציורים בהם הוא מציג את חזיונות העתיד שלו על הקנבס, והוא אף לא חושש מלעסוק בנושאים פוליטיים "חמים" של אותה תקופה כמשפט אייכמן -

"באפריל 1961 עולה אדולף אייכמן למשפט בגין פשעיו נגד העם היהודי והאנושות כולה. מספר חודשים לאחר מכן מצייר אל-נתן ציור שמן על קרטון בו נראה אייכמן עומד על גרדום, חבל כרוך מסביב לצווארו, ואת החבל מחזיק דוד בן גוריון, ראש הממשלה. מתחת לגרדום בוערת אש ועשרות שלדים ושדים שולחים את ידיהם אל האיש המתועב וזוקפים אצבע מאשימה. כמובן שציור זה מצויר חודשים לפני הקראת פסק הדין, בו נקבע כי אייכמן יתלה.

בכתבתו של יהודה האזרחי ב1970, לקראת תערוכה בגלריה אנגל בירושלים (שנה לאחר מותו של אל-נתן), הוא אף כותב כיצד סיפר לו אל-נתן איך היה הולך עם הציור למשכן "בית העם" (שם נערך המשפט) ונעמד ליד הפתח. כאשר סנגורו של אייכמן, רוברט סרווציוס, היה עובר, הוא היה מרים את הציור כלפיו כאילו מראה לו את עתידו של אייכמן." - מטר אנגל ,מתוך מאמר התערוכה.

 

הוא אף התעסק בסוד ובתורתה היהודית,כנענית ,הודית מצרית ואף אשורית , אך נראה שחלומו הגדול ביותר היה מסדר הבונים החופשיים, רבות מיצירותיו מכילות את סמלי המסדר כמין שפה עולמית סדורה ואחידה, אך לעולם לא התקבל לשורות הבונים וזאת לטענתו בגלל מוצאו ה"מזרחי".

 

"אל-נתן לא ביטא בציוריו את מצוקותיו הסובייקטיביות האגוצנטריות, אלא התמסר עד תום לביטוי הכלל, העם והעולם, תוך שניזון מחרדות היסטוריות ואפוקליפטיות בה בעת. אימת פצצת האטום, שהטילה צל גדול על העולם (ו"המלחמה הקרה") בשנות ה- 60-50, עלתה לא אחת בציוריו: פטריית העשן היתמרה באופק לרקע נוף אידילי של בתים, ירק ואגם. ב- 1953 צייר אנשים טובלים להנאתם בנהר למול פטריית עשן אדירה המתנשאת ברקע. ב- 1966, כשהגיב בציורו לטיסתו של אייבי נתן למצרים ("יחי אייבי נתן גיבור השלום"), ייצג המוני חיילים, גם יהודים חרדיים ואף חיות יער – כולם מניפים דגלי שלום לבנים. אך, בשמים מעל הוסיף פטרייה אטומית, טילים, פגזים, מטוסים והתפוצצויות. אכן, חרדות המלחמה לא משו מציוריו. ב- 1948, לרגל פרוץ מלחמת השחרור, צייר אל-נתן המוני זכרים עירומים נלחמים באלות כנגד תמנונים (בעלי ראשי נשים!) המבקשים לחבקם ולחסלם. אפשר, שכאן ביטא גם את תפיסתו בנושא מלחמת המינים, אשר לה הדים ביצירותיו. הפצצות, חורבות, מטוסים, טילים (חלקם נדמים למ?ג?ד?לי-ב??ש?מים. אחד הטילים אף נושא מגן-דוד) וכו' – גודשים את ציורי אל-נתן. כבר בשנות ה- 60-50 ראה בחזיונותיו מלחמות המתנהלות בחלל החיצון ובין כדורים קוסמיים .

עתידנות טכנולוגית שבסימן ספוטניקים, לוויינים, חלליות וכו' כ??לכלה תמונות רבות של אל-נתן: כלי התעופה העתידניים והבין-גלקטיים עוצבו בידי הצייר בדמיון אגדי שופע, מדע בדיוני במיטבו. אלה לא עמדו בסתירה לתיאורי מלחמות פרימיטיביות הרבה יותר, דוגמת זכרים עירומים לבנים הלוחמים מלחמת חרבות בזכרים עירומים שחורים, שעה שמשמים תומכים המרכבה האלוהית, משה, לוחות הברית, כלי מוזיקה ומלאכים. שכאמור, עתיד ועבר, תנ"ך והיסטוריה עכשווית, חלל חיצון וירושלים של מטה – כולם השתלבו בהכרה המיתית (זו השוללת דיכוטומיות קטגוריות) של משה אל-נתן.".

***

היה זה לילה ירושלמי אביבי, שנת 2014. ירח מלא זרח מעל הברושים והמנגוליות, האוויר הצלול והקריר היה ספוג בניחוחות יסמין ומלכת-הלילה, הציקדות זימרו "טכנו" מונוטוני, עת זוגתי ואנוכי פסענו חרש ברחוב כספי הסמוך לשכונת אבו-טור. טיול שבטרם שינה. אורות הכפר סילואן ריצדו בעמק, כיפת הסלע ענתה מנגד בזהבה, שעה שעיני צדה לפתע צללית ערימה בשולי פח-אשפה. עוד ממרחק זיהיתי גל של מסגרות ובדי ציור, שנמשכתי אליהם כזבוב הנמשך לגוויה. אחוז דיבוק, התחלתי נובר בתלולית המושאים, שולף לאור הירח ציור ועוד ציור, ולתדהמתי, הבנתי שאני ניצב מעל גל פגרי יצירתו של משה אלנתן, "מלך הפלפל", מכוכבי הציור הנאיבי הישראלי במחצית המאה הקודמת. לא היססתי: גדשתי את זרועותיי בכמה מהציורים היותר ראויים והתחלתי שב עמם אל ביתי, תמה על גורלו של מלך באשפתות. 

 

גדעון עפרת 2016

מתוך קטלוג התערוכה.

 




מיקום - גלריות אנגל

זמנים - 22/03/2016 עד ה-22/05/2016

פתיחת התערוכה - 22/03/2016
ללא אירוע פתיחה


התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית