בריאן אלפרד - עבודות אנימציה חדשות / גלריה חזי כהן

עבודתו של האמן הניו יורקי בריאן אלפרד בוחנת את היחסים בין המדיה ובין הממשי, ועומדת על הפער שבין הדיווח המתועד אל מול החוויה בגוף ראשון. מקורות ההתייחסות של אלפרד נעים מהדיווח החדשותי, השואף להצרב בתודעת כלל הצופים, ועד למראות שצילם אלפרד בעצמו במהלך נסיעה או ביקור תיירותיים. שני אמצעים עיקריים הנוכחים בעשייתו, הקיטו?ע וההפשטה, מחזירים בישירותם ליצירה הניסיונית שאפיינה את ראשית המודרניזם. אלפרד משתמש בפרגמנט ככלי לתביעת ערנותו של הצופה, אך לעומת אמני האוונגרד, נדמה שהעולם ממנו הוא מדווח כבר רווי וחסין בפני סנסציות.

רצף העבודות המוקרן בתערוכה מסכם היבטים שהלכו והתגבשו במהלך השנה האחרונה בעבודתו של אלפרד, כפי שאלו באים לידי ביטוי בשלוש מעבודות האנימציה של האמן.

בעבודה Beauty in Danger (2013) מתמצת אלפרד מראות בתקריב קיצוני ממסלולי ה-Formula 1 למערך צבעוני של צורות הנדסיות. ההנפשה, שיתוף פעולה של אלפרד עם בן רדץ (Ben Radatz), נעשתה בהשראת ניסיונות מוקדמים של הקולנוע המופשט, דוגמת הסרטים מראשית שנות ה-20
של הנס ריכטר (Hans Richter) ושל וולטר רוטמן (Walter Ruttmann). המבט של אלפרד נע בין מישור מרצד לתנועה בתוך מרחב גיאומטרי. מתוך הצ?פייה, מתבהרת חוויית המרוץ כעיגול מהבהב של אור, השולח את המתחרה לחוות את העולם, למשך מסוים, כרצף של פסים מרוחים, החומקים במהירות מחוץ לשדה הראייה. פס הקול המלווה את העבודה, מאת איאן וויליאמס (Ian Williams), מתקיים אף הוא בטווח שבין ההחרשה העל-קולית לזמזום המנועים החולפים.

מעניין לראות, שכאשר אלפרד עובר לטפל בתיעוד נע מתוך הרכב המתחרה, הוא בוחר דווקא לבטל את חוויית הרצף המתמתח. בעבודה Circuit (2014) עוקב אלפרד אחר מהלך של הקפה בודדת במרוץ Formula 1. העבודה נוצרה ברוטוסקופיה, שיטת הנפשה העושה שימוש בציור על גבי תצלום. אלפרד מעלים את מסגרת לוח המחוונים של הרכב, ומבודד ומדגיש את מ?תארי הנוף החולף לפניו. התוצאה היא מעין ססמוגרף מקוטע, שמבעדו גשמיות התנועה בנוף שמחוץ לרכב, מצטיירת כמוחשית מתמיד. המ?שך הכמעט זהה של שתי העבודות, כשתי דקות, מאפשר לזהות תואם ביניהן, כשני היבטים שונים לאותו אירוע.

אורן הדר, מתוך הטקסט הנלווה לתערוכה