שיתוף התערוכה:

'ניצולים 2014' / גלריה עמיעד

30/04/2014 עד ה-04/05/2014

135 ניצולי שואה תועדו במצלמותיהם של 26 צלמים, יוצרים צעירים וותיקים, שחברו יחדיו למשימה יוצאת דופן בחשיבותה, הקוראת תיגר כנגד העוול וההזנחה, להם זוכים ניצולי השואה בשל אוזלת ידה של הממשלה, המתנכרת לצרכיהם הדחופים ולא מוצאת דרך להיטיב עימם כלכלית ולהעניק להם את התמיכה לה הם זכאים.

ביום ד' 30.4.2014, בשעה 19:00, תיפתח התערוכה "ניצולים 2014", בגלריה עמיעד (שוק הפשפשים, רח' עמיעד 12, יפו), בהשתתפות הניצולים והצלמים, שלקחו חלק בפרויקט זה ובמעמד ראש העיר תל אביב-יפו, מר רון חולדאי.

התערוכה תוצג למשך 4 ימים בלבד ותינעל ב-4.5.2014.

תערוכת "ניצולים 2014", מספרת במילים ובתמונות את סיפורם של הניצולים.

היא נוצרה כתוצאה ממפגשים, בלתי אמצעיים בין ניצולי שואה ובין קבוצת צלמים מתנדבים, בחלקם דור שני ושלישי, לשואה. חלק מהצלמים בחרו לתעד את בני משפחתם לתערוכה.

במפגשים האישיים והאינטימיים שנוצרו בין הצלמים למושאי הצילום, פתחו המצולמים בפני הצלמים את בתיהם, את סיפור עברם ואת חייהם בהווה. "עבודתם של הצלמים הינה תיעוד של עדים למציאות עבר ולמציאות עכשווית". כותבת אוצרת תערוכה.

"במפגש הבין דורי, בין הוויות שונות, יש גיוון של נקודות מבט, סגנונות צילום ואמירות אמנותיות שונות, המשתלבות עם אופי ודיבור אישי של כל מצולם".

וכך, תחת הכותרת של "ניצולים 2014", נוצרו 120 דיוקנאות שונים, מגוון של דמויות ואנשים המייצגים, ראשית לכל, את עצמם כאינדיבידואל, עם פנים, שם וסיפור אישי ועם זאת, הם מייצגים גם את הניצולים כקבוצה, בעלת מאפיינים זהים. ההתבוננות בדמויות, המביטות בנו מנגד, מחייבת כל אחד מאיתנו להישיר מבט, לעבר פניהם של האנשים, בכדי לעמת עצמו עם הסבל והמצוקה, שהם מנת חלקם מזה שנים.

בין המצולמים ניתן למצוא מגוון של אנשים מכל קצווי הקשת החברתית – אנשי רוח ומדע, אמנים ויוצרים, אנשי צבא, קיבוצניקים ואנשי עיר, אחים ובני זוג, ניצולים מוכרים ושאינם מוכרים. ביניהם: הסופר אורי אורלב, המשורר איתמר יעוז-קסט, איש התקשורת אלכס גלעדי, הסופרת יהודית רותם, הסופר משה בר-יודא, פרופ' צבי בראף, מנהל לשעבר של היחידה להשתלת כליות בתל השומר, פרופ' שאול הראל, מקים תחום נוירולוגית ילדים בישראל, הצייר יהודה בקון ועוד רבים.

מבין הצלמים ראויים לציון:

איתמר גרינברג – אמו ניצולת שואה, מצלם גם עבור נשיונל ג'יאוגרפיק, מסע אחר, טבע הדברים.

גילי יערי – משפחתו ניצולת שואה, תיעד את סבתו לפרויקט, אשר נפטרה במהלך העבודה על התערוכה. צילם פרויקט יוצא דופן בהוסטל לניצולי שואה, עליו זכה במספר פרסים.

דן חיימוביץ' – צלם חברתי. עבודותיו מוצגות כיום במוזיאון ארץ ישראל בתערוכה "שקופים", עבודותיו הוצגו גם בתערוכת "עדות- מקומית" וזכו לציונים לשבח.

הניצולים המוצגים בתערוכה מהווים חתך מייצג של מגוון הדמויות והטיפוסים המרכיבים את המונח הטעון "ניצולי שואה", החיים עימנו עדיין, כאן בישראל.

ליד כל תמונת פורטרט בתערוכה נמצא תלוי גם משפט שנאמר מפיהם של הניצולים, משפט המשקף את תחושתו של כל אחד מהם לנוכח המצב. את תחושת התסכול שלהם ניתן לסכם במשפט הבא, שגם הוא נאמר על ידם: "מחכים שנמות, בכדי שהממשלה תוכל לשמור את הכסף לעצמה".

רבים מהם מאמינים כי זו ההזדמנות האחרונה שנותרה לתיקון עוולה של עשרות שנים, של כל ממשלות ישראל לדורותיהן, אשר גזלו והפקירו את כספי הניצולים. הם יוצאים בקריאה נואשת: "אל תמתינו דקה מיותרת אחת כי זמננו אוזל. עצרו את הבירוקרטיה והסחבת – יש להתייחס בכבוד אל המעטים מבינינו שנותרו עדיין בחיים ולשנות לאלתר את אופן הטיפול בניצולי השואה"!

זה פרויקט ייחודי לו שותפים קומץ של "משוגעים לדבר", המאמינים כי שעון החול הולך ואוזל, כי זו השעה האחרונה שעוד נותרה לשנות את המציאות העגומה, ולהיטיב עם הניצולים. הכספים, שממשלות גרמניה לדורותיהם העניקו למדינה, לטובתם של הניצולים, מופקדים באוצר המדינה ורק קומץ קטן מהם הגיעו לידיהם של האנשים, שלהם הם נועדו.

קצת היסטוריה של המחאה:

המחאה למען ניצולי השואה בישראל החלה ב 26.9.2011 כשד"ר אייל גרטמן פתח קבוצה בפייסבוק וקרא לה "מצילים את הניצולים." באותו ערב התקיימה הפגנה בסינמטק תל אביב, אליה הגיעו חברי הקבוצה. ומאז אותו ערב, במשך שנתיים וחצי, הם צועדים יד ביד במחאה מתישה. בקבוצה חברים כיום 1558 איש ואישה ומתוכה פעילים ופעילות קומץ קטן, אך נחוש. כשהתגבשה הקבוצה, היה ברור לחבריה, שהישועה לא תגיע כהרף עין, אם בכלל. "היינו נחושים ונחושות לעשות כל שנוכל, ולו רק כדי שניצולי השואה שחיים עדיין בינינו לא ירגישו מופקרים".

הם יזמו הפגנות,  לקחו חלק במצעד זכויות האדם כנציגים של ניצולי השואה בישראל, השתתפו בדיון בכנסת בנושא הצעת חוק לאיחוד כל עשרות הגופים האמונים על הטיפול בניצולי השואה. שלחו מכתבים לראש ממשלת ישראל ולשגריר גרמניה בישראל, בהם דרשו לשים סוף לעוולה הנוראית.

בינואר 2012, במלאת 70 שנה לועידת ואנזה, הפגינו מול בית ז'בוטינסקי בתל אביב וקראו לעוברים ושבים להצטרף למאבק שלהם.

בינואר 2013 התמנה יאיר לפיד לשר האוצר. אחד התנאים שלו לכניסה לקואליציה היה פתרון מצבם של ניצולי השואה.  כתגובה למצב הפוליטי החדש, הם עלו לירושלים לפגישה עם השופטת בדימוס דליה דורנר, אשר עוד בשנת 2008 כתבה דו"ח בן מאות עמודים, אשר סקר את מצבם של הניצולים, וכלל גם המלצות ופתרונות. בפגישה שנערכה עימה הציגו בפניה תכנית בת 5 שלבים שיצרו ושאלו לדעתה. היה חשוב להם לשמוע את דבריה, לפני שיציגו את תכניתם בפני נציגי "יש עתיד." הם קיבלו את ברכתה של השופטת וזמן קצר לאחר מכן נפגשו עם ח"כ יפעת קריב, שקיבלה לידיה את הטיפול בנושא ניצולי השואה.

ח"כ קריב קראה את התכנית, והבטיחה להם שהיא תוגש לשר האוצר, עוד לפני ההצבעה על התקציב. כל זה לא אירע וגם ההבטחה לסיים את הסאגה עד ראש השנה תשע"ד נשארה תלויה באוויר, בפער שבין הבטחות למימושן.

ביוני 2013 קיימו חברי הקבוצה הפגנה מול שגרירות גרמניה בתל אביב ונפגשו עם המזכיר הראשון וסגנית הקונסול. הם חשפו בפניהם את העובדות הנוגעות למצבם של הניצולים בארץ ישראל, את הערפול המכוון בו נוקטת הממשלה ביחס למצבם של עשרות אלפי ניצולים שחיים כאן מתחת לקו העוני, חשופים לבירוקרטיה בלתי נתפסת וזלזול מתמשך. הם זכו לאמפתיה והבנה מצידם של הגרמנים, אך גם מהלך זה העלה חרס.

בתום שנתיים וחצי של עשייה, כמעט בלתי פוסקת, החליטו חברי הקבוצה לעלות תערוכה, שתעסוק בדמותם של ניצולי השואה ותהפוך דמויות לא מוכרות ולא נראות על ידי רבים מביננו, לדמויות מוחשיות, בשר ודם. "מתוך תקווה שאולי הפעם תיקח הממשלה אחריות ותפעל. בעוד 10 שנים לא יהיו בינינו ניצולי שואה". (כיום חיים בישראל כ-190,000 איש ואישה, ניצולי שואה). "הסתכלו למצולמים אלו בעיניים, קראו את מילותיהם, הרגישו את העצמה שבדבריהם וסייעו לנו לשים סוף למחדל", חותמים חברי הקבוצה את מחאתם.

זהו פרויקט ייחודי, לו שותפים רבים. הצלמים, שעשו עבודתם בהתנדבות, הניצולים שחשפו עצמם בפניהם, הנושאים הלוגיסטיים והכלכליים של הפקת התערוכה והקטלוג המלווה אותה, כל אלו התאפשרו בזכות עבודתם המסורה של: נגה ארד-אילון, האוצרת, ראובן קופיצ'ינסקי, האמון על הנחיית הצלמים ואוצר שותף לתערוכה, ד"ר אייל גרטמן, הנחיה מדעית וענת גלילי - רכזת הפרויקט.

שעות הביקור בתערוכה: יום ד' 30.4.14, שעות: 19:00-22:00,

יום ה' 1.5.14, שעות: 10:00-18:00, יום ו' 2.5.14, שעות: 10:00-15:00,  

יום שבת 3.5.14, שעות: 10:00-18:00.




מיקום - גלריה עמיעד
רח' עמיעד 12, יפו.


זמנים - 30/04/2014 עד ה-04/05/2014


התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית


||