רון עמיר

צמר פלדה

24.10.2013 – 7.12.2013

הצלם רון עמיר עוסק בפרויקטים ארוכי טווח תוך התמקדות באזורי שוליים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים. בתערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה חזי כהן ממשיך עמיר בעיסוק זה, אך בשונה מבעבודותיו הקודמות, מפנה עמיר את מושא הצילום מהאדם אל תוצריו, ומראה לנו שמכורח הנסיבות, אלו מייצגים את מטענו התרבותי, לצד שירות מנגנוני הישרדות בסיסיים.

עבודתו של עמיר מתאפיינת בשימוש במצלמה אנלוגית וצילום בפורמט גדול, הכרוכים במהלך עבודה איטי. עמיר בוחר לצלם רק היכן שקשר בינאישי ממושך יכול לאפשר לו זאת.

בתוך סביבה דלה מתעכב עמיר בפינות של תושיה, בניסיון להפנות את תשומת לבנו אל אותם מקומות בהם דוחק ומצוקה מייצרים עשייה. עמיר מתמקד באלתור ובמנגנונים של המרה: כיצד הפונקציונליות של חפצים, מקומות ודימויים, מומרת לכדי דבר מה אחר, החורג מערכם השימושי המקורי.

הרגישות של עמיר לרכיבים המאולתרים מדגישה את המערכות החותרות תחת מנגנוני הייצור ההמוני שבמסגרתם אנו חיים ומתקיימים. הייצור הידני וסחר החליפין, להבדיל מהמיכון, טוענים את האובייקט בייחודיות, המקבלת בצילומיו של עמיר מקום של כבוד. הדהוד לכך ניתן למצוא במרבית העבודות בתערוכה, ובעיקר בצילומי הקעקועים, המעידים על מסורות של סחר חליפין במסגרת שהייה בכלא.

במספר עבודות בתערוכה חוזרות פעולות של צריבה וחריטה כעדות לפעולה או מאורע משמעותי אחר. הטיפול בפני השטח זוכה לשכפול כאשר אלו מדווחים על גבי משטח הצילום, ומבטנו מתמקד בעקבות הפעולה: דלת עם סימני מכות של היס"מ, ציורי קיר שנעשו באמצעות מצית או כתובת שהוחתמה על גבי סוליית חשיש.

אך כמו שעמיר אינו יכול להתעלם מנוכחותם של האנשים בעת הצילום, הוא מקשה עלינו להתעלם מסיפוריהם. בנגיעה זהירה מצליח עמיר לספר אודות אוכלוסיות השוליים, החיות בדלות, צמצום והזנחה. צילומיו משקפים את מבטו הייחודי וניסיונו העיקש למצוא היגיון מעשי באסתטיקה של העוני.

עפרה חרנ"ם

פתיחה: יום חמישי, ה-24 לאוקטובר, בשעה 20:00