גלריית טרומפלדור
תמונת המציאות העכורה, בסדרת תצלומיו של דיגי דקל המוצגת בתערוכה "רעש שקט", מזכירה את מה שאנחנו חווים בעיני רוחנו, בדמיוננו, בחלומותינו או בזיכרונותינו, כאשר מראה מסוים, זיכרון מסוים, נעכר, מטשטש או נמוג. תהליך היצירה של הדימויים בתערוכה הוא תהליך טכני שמנסח ומתרגם זיכרונות לתמונות בשיטות עבודה ייחודיות.
 גלריה על האגם
המושג "קיץ" מכיל בתוכו יריעה רחבה של נושאים, המתכתבים עם נושא התערוכה באין ספור מטאפורות מלאות עניין.התערוכה "1SUMMERTIME" מביאה את הביטויים האמנותיים מההוויה ומהתרבות הישראלית: נופי ארץ, גיאוגרפיה של ארץ, עבודה ובנייה, פרשנויות פוליטיות, רגשות, צבעים, חומרי יצירה, דמויות ועוד... בתערוכה לוקחים חלק אמנים בתחומי יצירה שונים.
 אטליה שמי
הפסלת והרשמת הילה טוני נבוק תציג תערוכה חדשה באטליה שמי, המבוססת על סדרת התערבויות פיסוליות ביצירות הברזל של הפסל יחיאל שמי. התערבויותיה של נבוק, שפסליה מתאפיינים בהומור, צבעוניות ושימוש בחומרים זולים ויומיומיים, מציעה התבוננות חדשה ומפתיעה בפסליו הקאנוניים של שמי.

 גלריה רו-ארט
שקיעה, סקילה, התנגשות, נעיצה, נשימה. תערוכת היחיד החדשה של ירון אתר בגלריה רו-ארט מתעכבת על אירועים אלה ומייצרת אותם כמצבים העשויים דימוי וחומר. שני פסלים, עבודת הצבה הנשענת על דימוי מודפס ושתי עבודות וידאו מתכנסים יחד תחת הכותרת "נו ואקאנס" - אין חופשה, אין מקום. אולי זו רק ההתחלה.
 מכון המים, הגלריה העירונית גבעתיים ע
מיצב מולטימדיה חזק שנוצר משיתוף פעולה בין אם לבת. קולות אישיים המספרים סיפור אינטימי וכואב של האם, סיפור על עבר, אובדן וחיפוש דרך העיניים האוהבות של הבת.
 גלריה ארטמבט
חוגגים 70 שנה עם 7 אמנים ששורשיהם היו נטועים ב7 מדינות שונות ונקלטו מחדש בהצלחה בארצנו.
 גלריה אסול
ההיסטוריה של תרבות הטקסטיל, משקפת את תרומתו לתרבות האנושית. מעבר להיותו חומר גלם, הוא נושא משמעות מגדרית, תרבותית, חברתית ופוליטית.
לא בכדי, הטקסטיל מהווה אמצעי להשראה ויצירה בשדה התרבות והאמנות.
תחום הטקסטיל, בהיותו עשיר בחומרים, טכניקות וטכנולוגיות מתפתחות ובהיותו נוכח באופן אינטימי בחיינו, מקיים לאורך השנים יחסי גומלין עם עולם האמנות.
 גלריה P8
אלי גור אריה, עוז מלול ועדי נחשון מציגים כל אחד עבודה אחת. עבודות שמציעות תנוחה, תנועה, ופעולה. העבודות מסרבות לתפיסת זמן ומקום, אף על פי שהן קורצות אל האופק הטכנולוגי. הן חסרות תכלית או נרטיב, אף על פי שהדימוי שהן מייצרות הינו קונקרטי. הן וירטואוזיות ובו זמנית אינן מושלמות. העבודות של אלי גור אריה, עוז מלול ועדי נחשון מזמינות את הצופה להתאהב, ולו לרגע קט, אך מיד אחרי להירתע.
הן מכונות תשוקה.
 בית האמנים תל אביב ע
התערוכה- "wander, woman" מחולקת לשלושה חלקים, שכל אחד מהם מתמקד בפן אחר של חוויית העקירה וההגירה ובאופן השפעתו על נשים
 גלריה צדיק
התערוכה הקבוצתית בגלריה "צדיק" מציגה אינטרפרטציות של אמנות עכשווית בישראל לנושא הנוף ותוהה מה נתפש כמחוזות חפץ עכשוויים.
 המוזיאון הגיאולוגי, רמת השרון
תערוכה העוסקת בבטון ובאדריכלות עירונית. היא מורכבת משני גופי עבודה: כלי בטון דקורטיביים ותצלומים. קודם נעשו הכלים. יובל גלוסקה, אדריכל, מצלם תמונות באמצעות מכשיר הטלפון הנייד, בעת שיטוטיו בתל-אביב. את התמונות הוא מעבד אחר"כ במחשב, ומחבר חלקים מהן לכדי קולאז'ים שבהם משולבים כלי הבטון. לבסוף מעלה את החומרים לאינסטגרם. בשפתו הייחודית הוא בורא עולמות אחרים, פיקציות אורבניות.
 גלריה אספייס 10
אסתר ציבל, ציירת בינלאומית שעלתה לישראל והתיישבה בצפת, משתפת בציורים פרי מכחולה, שהיא יוצרת בטכניקה מיוחדת, ומוסיפה לכל ציור הסבר רוחני.
 מוזיאון ישראל, ירושלים
תערוכה במוזיאון ישראל
 גלריה ברוורמן
גלריה ברוורמן מתכבדת להזמין להשקת הספר "אורן אליאב: חמש שנים" ולתערוכה מציוריו של אורן אליאב.



הספר, בעיצוב קובי פרנקו, מסכם חמש שנים ביצירתו של אליאב ונכתב על ידי חוקר התרבות נורמן סעדי ניקרו.



התערוכה, בה יוצגו עבודות של אליאב מהשנתיים האחרונות, תתקיים במקביל לתערוכתו הגדולה במוזיאון ישראל "How to Disappear Completely" .

 הקיבוץ
המיצב 'גוף זר' עוסק במסע נוסף בשרשרת המסעות של האמנית. הפעם היא שבה למרסיי, עיר של מהגרים שהייתה נקודת מוצא לפרויקט האמנותי רב השכבות שיצרה על 'מחנה היהודים' Le camp du grand Arnas . כמוהם שהתה גם אילנה סלמה אורתר במחנה זה, עם הוריה בהיותה תינוקת, כשנעקרה מאלכסנדריה בדרך לחיפה.
 גלריית טרומפלדור
בתערוכה שאצרו סטודנטיות וסטודנטים לתואר שני במחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהנחייתה של אלן גינתון, עומד למבחן הנרטיב הישראלי כפי שהוא משתקף בעיני האמן. מראשית ימיה ביקשה האמנות הישראלית להתמודד עם שאלות של הגדרה עצמית, בנייה ופירוק של הקולקטיב וחיפוש אחר זהות מוגדרת בתוך פסיפס אנושי מורכב.
 מכללה האקדמית אחוה,  האודיטוריום
תערוכה שנתית של סטודנטים סדנאות לאומנות במכללת "אחוה" בהנחיית הציירת והמרצה לאומנות הגב' יבגניה בורדה,
שמלמדת כבר 15 שנה במכללת "אחוה" וכל שנה יוזמת ומעבירה מספר תערוכות של סטודנטים.
 גלריה הראל
התערוכה, Mountain Energei (שיבוש המילה במקור), נעה סביב רעיון העמידה אל מול הטבע והעולם.
הטבע כתוצר תרבותי מעשה ידינו. בחלק מהעבודות השיבוש נחשף ובחלקן, קינה אוטופית לתיקון השיבוש מעשה ידי התרבות.
 מוזיאון פתח תקוה לאמנות
תערוכת יחיד מקיפה של האמנית הצרפתייה ממוצא איטלקי, טטיאנה טרובה, הכוללת אובייקטים פיסוליים והצבה גדולה שנוצרה במיוחד עבור חלל מוזיאון פתח תקוה לאמנות
 גלריית בית סילבר
תערוכת יחיד של האמנית רות חורש .
בתערוכת "נופי ארץ אהבתי - מולדתי" נאספו עבודות בקפידה והן מתארות נופים, פרחים ובתים ממקומות אהובים בארץ.
 נווה שכטר
האמניות אילת כרמי ומירב הימן יצרו תערוכה שהיא מיצב תלוי מקום עבור גלריה שכטר. בתערוכה וידאו בארבעה ערוצים בו נראות נשים מסתובבות על גלגל תוך כדי שירה וספירה, עבודת חלון מרהיבה היוצרת חיץ בין הפנים לחוץ בין האמנות לרחוב ועבודת קיר המזכירה אמנות יפנית אשר מתייחסת למוטיבים בתערוכה של נשים, מעגלים וספרות.
 משכן לאמנות עין חרוד
תערוכה מקיפה על יצירתה של ורד נחמני בעשרים שנה האחרונות. מגוון עבודותיה כולל ציורים בודדים לצד סדרות ציורים.
בתערוכה משולבות עבודותיהם של הפסל צביקה קנטור והציירת אורנה ברומברג, אמנים אורחים בתערוכה.
 משכן לאמנות עין חרוד
גרטה וולף קרקואר היא (1890-1970), מהאמניות המשכילות שהגיעו ארצה טרם קום המדינה, גרטה וולף נמחקה מהזיכרות הקולקטיבי. בתערוכה חדשה המוקדשת ליצירתה מוצגים בעיקר דיוקנאות וציורי נוף מרשימים באיכותם, דיוקנאות נשים ערביות ובדואיות משנות ה-30 של המאה ה-20 וכן בובות מתיאטרון שהקימה וולף קרקואר באותן שנים.
 משכן לאמנות עין חרוד
אולף מטצל ברלין, נמנה על הבולטים באמנים העכשוויים של גרמניה. מציג תערוכת היחיד הכוללת עבודות שיצר בדיאלוג עם מבנה המשכן ובמרכזה מיצב לאולם המרכזי במוזאון, וכן מבחר רישומיו ועבודות שיצר בעקבות ביקורו בישראל.
 בבית האמנים על שם שאגאל חיפה
מקור נופי הים בציוריה של מזוז בנופים שראתה בעבר, אשר נחרטו בזיכרונה או נופים שצילמה וכעת היא מעניקה להם אינטרפרטציה אישית. הציורים הצבעוניים, הריאליסטיים ביסודם, מביאים לידי ביטוי את אהבתה לים המהווה עבורה מקום של שלווה ורוגע, ולדבריה, מלא בעולמות חבויים, גלויים ונסתרים. מזוז בוחרת לתת ביטוי ליופיו הרוגע של הים ולא לסערה. בציוריה נופים ימיים כחופי הים, סירות דייגים, גלים מתנפצים, השתקפויות במים, דייגים העוסקים במלאכתם מצוירים באופן מדויק פיגורטיבי, לצד דמויות המצוירות כצלליות, דמויות אוניברסאליות ללא פרטים מזוהים של פנים ומגדר.






כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית