"Nonplace: תנועה וריקוד" תערוכה קבוצתית (27/07/2017)


התערוכה שלנו תחקור את מערכת היחסים בין תנועת גוף האדם לבין Nonplace.



אחד מNonplace הוא הגלריה עצמה. התפיסה של החלל היא סובייקטיבית לגמרי: כל אחד מאיתנו (בדרכו) יכול לראות את אותו המקום כNonplace, או כהצטלבות דרכים של יחסים אנושיים. למשל, הגלריה היא לא Nonplace למי שעובד בה או מבקר בה בכל יום. הקונספט של Nonplace, לפי אוג'ה, מנוגד לרעיון של "מקום אנתרופולוגי". המקום מציע לאנשים מרחב שמעצים את הזהות שלהם, בו הם יכולים לפגוש אנשים אחרים שאיתם הם חולקים חוויות חברתיות.



כאוצר של התערוכה, אני מתעניין בעיקר בתיאורי הגוף חריגים בהם בן האדם מגלם מצבים שונים של הקיום. יצירות שמבטאות את שפת היוצר. אני מחפש אמנים אשר מונעים ע"י מחאה חברתית, עבורם העולם כולו הוא Nonplace, דבר המאפשר להם להמחיש סביבה מאיימת.


  Nonplace הוא תחדיש שנוצר ע"י מארק אוג'ה בספרו "האנתרופולוגיה של הסופר-מודרניזם", ומתייחס לחללים אנתרופולוגיים של ארעיות בהם בני אדם נותרים אנונימיים ואין לחללים אלו משמעות מספקת על מנת להיחשב כ"מקומות". דוגמאות לNonplace עשויים להיות מרחבים ציבורים כמו כבישים מהירים, חדרי מלון, נמלי תעופה ומוזיאונים.

  שימוש בNonplace כבמה עבור ריקוד אולי נשמע פרדוקסלי, אבל בעת זיהוי הNonplace, אנחנו מנסים לבחון אפקטים פוליטיים של החלל שנפרס על מנת למחוק את המיקום – מקום שפועל על מנת להפוך עצמו לבלתי נראה. הNonplace מבסס את הגישור של הריקוד בין פלטפורמות אנלוגיות ודיגיטליות. הריקנות שלו מבססת את אומנות הריקוד, ומזניק את הגופים המרקדים לאתרים חדשים ע"י מחיקת אפיונים טופולוגיים ויצירת עימות בין הנראה לניתן לביטוי. במובן מסוים, ריקוד בNonplace הוא פילוסופיה שמנסה לגלות דרך פירוק.

 גלריות ומוזיאונים פועלים כNonplace ביחד עם אתרים אחרים, שיכולים לכלול מדיה או מקומות גיאוגרפיים ופיזיים אחרים. יוצר סרטי המחול דאגלס רוזנברג, למשל, טוען שהתמונה עצמה מהווה חלל כוריאוגרפי שחייב לאבחנו ככזה. החלל בו גוף האדם נע לא יכול להיות מופרד מסביבתו אפילו אם הוא Nonplace והוא משפיע על התנועה או על הייצוג של התנועה.

במקרה של Nonplace, תנועה ומחול מנוטרלים כתנועה לא מסומנת בה חרוט הגוף. זה מתחיל בהצהרה ריקה – מקום שבו, לפי הפילוסוף הצרפתי מישל דה סרטו, "העמימות של העולם גורשה", ובו עוקבים אחר תנועות גוף האדם ומסלולו. שיטת הריקוד של ראול אוז'ה פויה ממחישה את הגוף הנע כציר אנכי של רשת גיאומטרית. הגוף נפתח אל חלל ריק בו מתגלה הריקוד. עקומה בלתי נראית עוקבת אחר המסלול של הרקדן, תוך הדגשת מיקום הגוף בחלל והכיוונים בהם הגוף זז.



ניתן להגיש את כל סוגי האומנות: צילומים, ציורים ורישומים, פיסול, אומנות דיגיטלית, מדיה משולבת ומיצגים.



-----



התערוכה תלווה בקטלוג ובשיח גלריה.


  גלריה מרכזית הינה גלריה ציבורית הנמצאת בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב.

  אוצר: איגור זייגר

  ההשתתפות ללא תשלום.

  את היצירות יש לשלוח למייל

movement.exhibition@gmail.com

 



בצירוף: שם מלא

שם היצירה

שנת יצירת עבודה

טכניקה

גודל היצירה

אתר אינטרנט או דף פייסבוק

טלפון


  מועד אחרון להגשה:  31/08/2017

תערוכת תתקיים בגלריה מרכזית

בין תאריכים 5.10 - 2.11



 









כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית