קול קורא - ''תה לשניים Tea for two'' - התערוכה בסימפוזיון תל-חי 2011

התערוכה שתערך בסימפוזיון תל-חי השנה תערך במתכונת שונה מהרגיל.



כל אומן שישתתף בסימפוזיון מוזמן להביא סט תה כמפורט למטה. התערוכה תנדוד ברחבי הארץ בחללי תצוגה בפריפריה כמו: הגלריה העירונית בנהריה, בית האמנים במעלות, אשכול פיס ברמת גן והרשימה עדיין אינה סגורה.

העבודות שתכללנה בתערוכה הנודדת יעברו הליך מיון ורק הטובות מביניהן שתעמודה בסטנדרט הדרישות של וועדת השיפוט יוצגו בתערוכה הנודדת. צוות השיפוט ייבחר עד פתיחת הסימפוזיון. הודעה על כך תישלח בנפרד. אין צורך לשלוח סקיצות, הצעות וכו' . כל העבודות יוצגו בסימפוזיון .

מצ"ב קול קורא לתערוכה.



Just tea for two

And two for tea

Just me for you

And you for me



זהו שיר מתוך מיוזיקול משנת 1925 .

No, no, nanette

שרה : דוריס דיי

מוזיקה: וינסנט יומאן, מילים: ארווין סיזר.

במערכת כלים של "תה לשניים" יש הכל. ישנם הכלים המוזגים, הכלים המכילים ואלו שעליהם מגישים. (קומקום תה, כלי סוכר, כלי לחלב, צלחות להגשה - עוגה / עוגיות, ספלים ותחתיות, ןאולי מגש לכולם? )

כל אחד מן הכלים מתפקד בצורה שונה מן האחרים, אבל יחד הם יוצרים קבוצה המדברת עם כל מרכיביה ויוצרת אחדות משפחתית.

כמעט כמו מוסיקה קאמרית בה כל אחד מכלי הנגינה הינו בעל גוון צליל מיוחד, אופן הנגינה בו שונה ומיוחד רק לו, מנעד וצבע משתנים.

אבל הפלא ופלא , יחד הם יוצרים מוסיקה מתואמת, קלסית או מודרנית, עממית או אתנית.

ובנוסף כדאי לזכור: "ילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?" (עמוס ג 3)

בעצם מי מוזמן לשתות תה מהמערכת שלכם?

עלי התה הגיעו לאנגליה מהודו ומציילון של אז(היום: סרילנקה). אותם עלים יבשים שאנו חולטים במים רותחים יכולים להרוות צמא, להרגיע, לנחם וגם לעורר. מרגע שאנגליה אימצה לה את מנהג שתיית התה, התפתח סביבו פולחן שלם.

שעת התה היא 5 אחה"צ בין ארוחה קלה בצהריים לבין הארוחה העיקרית בערב. מין פסק זמן להתכנסות ולדיבור קליל.

את הקומקום מחממים במים רותחים כדי לא לקרר את התה שייחלט מאוחר יותר ואח"כ שופכים אותם לתוך הקומקום המחומם. שמים עלי תה - כפית אחת לכל אדם וכפית אחת לכבוד הקומקום עצמו. עליהם מוזגים מים רותחים ומניחים לכמה דקות כדי שהעלים ייחלטו לתה וזאת תחת כיסוי מרופד. את החלב מחממים מאוד ומוזגים לכלי לחלב. עם הזמן נוספו אל טקס השתיה גם עוגות ועוגיות אופייניות, או לחמים מתוקים.

יש לזכור כי התה האנגלי לא תמיד זהוב או חום בהיר. הרבה פעמים הוא כמעט שחור, כה עז בטעמו ובהשפעתו על הגוף, שאין בו לבין קפה שחור מרחק רב.

קודם מוזגים את החלב החם בספל ורק אח"כ את התה ומתכבדים בדבר מאפה.

בתחילה, כיון שהתה היה יקר, שתיית התה היתה נחלתם של העשירים והאצילים, אולם כמו כל אפנה טקסית (וגם סנובית) היא חילחלה למעמד הבינוני ועד למעמד הנמוך. ההבדל, כמובן, היה באיכות התה,עשרם ומגוון דברי המאפה ובייחוד כלי ההגשה - מכלי כלי כסף ופיוטר (נתך בדיל ועופרת - PEWTER), פורצלן ועד כלי חרס שהתחפשו לכלי פורצלן.

ועכשיו תורכם! הבו גודל למערכת תה לשניים שנועדו יחדיו לשבת, לשתות, לאכול ולהחליף מילים.

אלישבע רבין - יוצרת בחומר ומרצה במחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל.



לשאלות נוספות בדבר התערוכה ניתן לפנות לאבנר זינגר 054-4627804 או ליעל עצמוני 054-4575594