שיתוף התערוכה:

ישראליאנה סבינה סעד | אסף שני | קרן פרגו / גלרית בית יד לבנים ראשון לציון



הצילומים באדיבות גלרית בית יד לבנים ראשון לציון

13/09/2018 עד ה-15/11/2018

ישראליאנה | סבינה סעד, אסף שני, קרן פרגו
אוצרת : עדי אנג'ל

המושג ישראליאנה הוא השאלה של המושג האמריקאי – אמריקנה.  מושג המתייחס, בפירושו הרחב ביותר, למכלול הדברים (גשמיים או מופשטים) המזוהים באופן מובהק ובלעדי עם ארצות הברית: תרבותה, מאפייניה הפיזיים וההיסטוריה שלה. בפירוש המקובל מדובר על תרבות המזוהה באופן חד-ערכי עם ארצות הברית של אמריקה.
קיומו  של מושג " ישראליאנה" בתרבות הישראלית הוא מצד אחד ביטוי למכלול הדברים הגשמיים - חפצים, מסמכים, צילומים, סמלים, המזוהים באופן מובהק ובלעדי עם התרבות המקומית. ומצד שני מהווה השלמה למושגים העוסקים בתחום 'הספרים' דברי הדפוס והגרפיקה:
 יודאיקה - ספרים שנכתבו ע"י יהודים, בתי הוצאה יהודים ואומנות שימושית  המתייחסת ליהודים וליהדות.
 הבראיקה - כל דבר שנכתב בכל מקום בעולם, באותיות עבריות. כולל ספרות יידיש.
פלשתיניאנה - כל מה שקשור לארץ ישראל. כולל ספרות הצליינים לאורך הדורות. אך בעיקר תקופת המנדט. הבריטי.
ישראליאנה - כל שקשור לעם הישראלי-יהודי-דובר עברית בארץ ישראל. מאז העלייה הראשונה, ובמיוחד ספרות חולין.
ככלל הגדרות אלו אינן חד-משמעיות ויש והן גולשות זו לתחומה של זו. מכאן שהמושג ישראליאנה גם כן אינו חד משמעי ומגלם בתוכו את העולם הגשמי המוחשי, אותו ניתן לראות ולמשש, לצד עולם התוכן, הרוח, הנוסטלגיה, היושבים בזיכרון (הקולקטיבי או האישי) ואותו ניתן לפרש, להריח ולהרגיש. 
התערוכה שלפניכם מציגה את  המובן הרחב של המילה ישראליאנה.  כל אחד משלושת האמנים מציג היבט אחר של המושג.  כל אחד מפריטי התערוכה פותח צוהר אל נפש החברה הישראלית, הדנ"א התרבותי ורוח הזמן הדורית. שלושתם יחד ממלאים את החלל במנעד שלם של מחשבות ושאלות: על תרבות, ערכים, שימור ונורמות בחברה הישראלית. ישראלי-אנה
 
קרן פרגו
חיה ויוצרת בקיבוץ מעין צבי. בוגרת לימודי עיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון ולימודים עצמאיים שונים בתחום התפירה האמנות והתדמיתנות. קרן עוסקת בעיקר ברישום על גבי מצע של ניירות "רדי מייד" שונים.  עבודותיה של קרן פרגו מורכבות מרקע של ספרים ישנים ועליהם רישום קווי-לירי בעיקר של מוטיבים מן החי והצומח. הספרים עיקרם הוא מן המאה הקודמת, ספרים שהודפסו על גבי סוגי נייר שונים ובטכניקת דפוס שונות. אלו ספרים שמספרים את סיפורה של ראשית ההתיישבות היהודית בישראל לצד סיפורים אישיים של משפחות רבות מן הישוב העברי. הדימויים המצוירים והאופן שבו הם מצוירים נובעים מתוך קשר ישיר למצע הטקסטואלי שעל גביו הם נוצרים.
"הדפים המצהיבים והמרגשים עומדים בפני עצמם. הן מבחינת התוכן והן מבחינת הטקסטורה, הפונטים המעניינים, שיטות דפוס והאיורים. ספרים מהמאה הקודמת, אטלסים, אגרונומיה, שירה ועוד - כל דף בגוון אחר ובטכניקת דפוס שונה. לכן בחרתי ברישום קל מעליהן במכחול עדין ובדיו שחורה אשר מתכתבת עם הדיו של הדפוס. מתוך כך ניתן לראות שדפי הרקע מחד מובילים אל מוטיב הציור ומאידך עומדים בפני עצמם כחומר בעבודה"
"עשרות רבות של ספרים מפורקים, מצהיבים ומתפוררים, חלקם עם הקדשות מרגשות, שהובאו ארצה מהגולה עם העולים האמיצים או הודפסו בארץ בגאווה רבה. סיפור שלם של אומה, של משפחה מתגלם לו בערימה. כבר כמה שנים שמגדלי ספרים קורצים לי ממרחקים, מחוץ למיכלי מיחזור או חצרות הבתים. מנסה ליצור להם מעין גניזת ספרי חול, כאשר הקנווס משמש לי מקלט לספרי אמנות, הסטוריה, אגרונומיה וספרי עיון מהמאה הקודמת.  הרי אין להם דורש, דינם גריסה ולא חלים עליהם דיני הגניזה.  דרך הספרים אני יוצרת ביטוי חדש, התוכן המקורי מתעורר לחיים חדשים ומקיים דו שיח עם הרישום שמעליו. הרקע מורכב משירה, היסטוריה, ביולוגיה ותרבות. רובד של משמעויות מוליד קונטקסט חדש בעוד הספרים ממשיכים לשאת היסטוריה ולהתקיים דרך היצירה. כך, מתוך הערכה וכבוד למילים של פעם על גבי הדפים שננטשו, אני מחזירה את ארון הספרים למרכז הבית, הפעם הוא עטוף ביצירת אומנות"
 
אסף שני
"אדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה, האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו."   שאול טשרניחובסקי
כששאול טשרניחובסקי תיאר מולדת, הוא השתמש בביטוי "תבנית נוף": הנוף מטביע את עצמו בנפש הילד, וכל נוף אחר הוא כבר שני, זר. עומק השייכות הוא כעומק ההטבעה של הנוף. תבנית הנוף היא מצד אחד  פנימית, חווייתית, ומצד שני היא גם תבנית חיצונית הניתנת לזיהוי מיידי, כמו תווי פנים והבעה אופיינית.
לנוף יש חותם ייחודי, חתימה. ברור כי טשרניחובסקי מדבר על נוף ילדות אישי, אבל החותם הייחודי קיים גם כשמדובר בנוף שמורכב מהרבה נופים שונים, כמו "הנוף של הארץ". למרות ההבדל בין נגב וגליל, חופים והרים, שכונות שונות וסביבותיהן, גם למקום המשותף יש חתימה מוכרת, המעוררת רגשות שונים, מעורבים.
אסף ביצירותיו מתאר נוף ישראלי, היחס לנוף, לחתימת הנוף, משקף את מורכבות היחס למולדת הישראלית. מ?ט?ב??ע? הפנים של הנוף אוצר בתוכו את מהותנו, כמו טביעת אצבע המעידה עלינו – מי אנחנו.
"דרך עבודתי מבקשת לגרום לצופה לחשוב שאולי כבר ראה מקטע נוף זה בעבר; אולי הילך קודם לכן בו. ניסיון ליצור תחושה של דממה וכמעט שותפות, התבוננות עם הצופה. את מכלול עבודתי אחתור לאפיין לא רק כמתארים אלא להפכם למקום. ככלל, שאיפתי היא להנכיח את התחושה המיוחדת הטבועה בנוף הישראלי ואת האנושיות שבו, תחושה שגם ללא הכותרת וגם לולא הוצגו בארץ, ישראלים רבים היו מזהים את הנוף המצויר בעבודתי כנוף מכאן."
 
סבינה סעד
סבינה סעד, 62, ממושב רמות מאיר שליד העיר רחובות, מציגה את "ספר המתכונים של סבתא סבינה" פרוייקט בו החלה לאחר שילדיה ביקשו ממנה את המתכונים למאכלים שלה היא החליטה לכתוב אותם על גבי מפיות אוכל ישנות אותן היא קונה ואוספת מאספנים שונים בשוקי הפשפשים השונים בארץ, כך שכל מתכון מכיל: מפית היסטורית, מתכון למאכל מסויים ואיור תואם באקריליק ועט, שלושת אלו חוברים יחד לכדי יצירה שלמה המכילה היסטוריה אישית וקולקטיבית המספרת את סיפורה של סבינה שהוא בעצם סיפורה של אנשי הארץ הזו.
"נולדתי באיטליה להורים ניצולי שואה. שם למדתי בתיכון במגמה אמנות ובגיל 19 עליתי לארץ מתוך ציונות. כשהייתי ילדה, לא היה אז מחשב, טלוויזיה הגיעה אחר כך, היה לי אוסף מפיות. יפים- יפים עם כל מיני איורים"
כאשר מתבוננים האוסף המתכונים של סבינה ניתן לראות כיצד האיורים שלה מתמזגים עם האיורים שעל המפית, מפיות אשר מספרות את סיפורה של הארץ הזו ושל יושביה וכשם שהמפיות הם אוסף אקלקטי של מקומות, מאכלים וחפצים כך גם המתכונים של סבינה מעידים על קיבוץ הגלויות ועירוב התרבויות המרתק המרכיב את החברה הישראלית



מיקום - גלרית בית יד לבנים ראשון לציון
רחוב אחד העם 20 ראשון לציון | www.facebook.com/banimgallery


זמנים - 13/09/2018 עד ה-15/11/2018

פתיחת התערוכה - 13/09/2018
פתיחה | יום ה', 13.9.18 בשעה 20:00

קישור - http://www.hironit.co.il/?CategoryID=1602



התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית