שיתוף התערוכה:

עיר על הקצה. בטון: מאובייקטים לנופים פיקטיביים / המוזיאון הגיאולוגי, רמת השרון





הצילומים באדיבות המוזיאון הגיאולוגי, רמת השרון

28/06/2018 עד ה-15/11/2018

עיר על הקצה
בטון: מאובייקטים לנופים פיקטיביים
יובל גלוסקה
אוצרת: רחל ששפורטה
 
פתיחה ביום חמישי 28 ביוני שעה 19:30

 
יובל גלוסקה, אדריכל, אמן, בוגר ביה"ס לאדריכלות "הקופר יוניון" בניו-יורק. חי, יוצר ואוהב את תל-אביב.
תערוכה זו עוסקת בבטון ובאדריכלות עירונית. היא מורכבת משני גופי עבודה: כלי בטון דקורטיביים ותצלומים. קודם נעשו הכלים. לאחרונה החל גלוסקה לצלם תמונות באמצעות מכשיר הטלפון הנייד, בעת שיטוטיו בעיר. את התמונות הוא מעבד אחר כך במחשב, ומחבר חלקים מהן לכדי קולאז'ים שבהם משולבים כלי הבטון. לבסוף מעלה את החומרים לאינסטגרם. בשפתו הייחודית הוא בורא עולמות אחרים, פיקציות אורבניות.
עבודותיו מותחות את גבולות הבטון והולכות אתו עד לקצה. מערעור על ברוטליזם באמצעות הכלים הליריים, דרך התצלומים ועד לפיקציות מעובדות במחשב. מתיחה זו מעמתת בין מושגי קצה: גסות-עדינות, עמידות-שבריריות, יציבות-ריחוף, אפרוריות-צבעוניות, חומריות-וירטואליות, אובייקט-צילום מעובד, מערבל-מחשב, עבודת כפיים-עבודת הראש, אמת-דימיון, מציאות-פנטזיה.
הכלים, שהחל בהכנתם לפני כשלושים שנה עוד בעת לימודיו בבצלאל, ייצגו אז תפיסה חדשה ומהפכנית בהתייחסות אל הבטון. הם הוצגו בגלריות ונמכרו לאספנים. מדובר ביציקות עדינות ושבריריות מתבניות של קערות פורצלן או קריסטל המוכרות לנו "מהוויטרינה של סבתא". בהתייחסו אל החומר, הבטון, הוא מתנתק מן ההיבטים הראשוניים והמסורתיים שלו: הגולמיות, הברוטליות, ויוצק בו אסתטיקה חדשה. התנתקות שהולכת ומתרחבת בתצלומים, בהם יוצר עולם סמי דימיוני.
בתצלומיו, הוא מערער על הסדר במרחב ובתודעה. הוא יוצר אדריכלות המשוחררת מן הכבלים שלה כמו: קנה-מידה, כוח כבידה ופונקציונליות וקורא תיגר על הסדר שארכיטקטורה יודעת לעשות מעצם טיבעה.
עבודותיו נושאות אופי אפוקליפטי. התצלומים מכילים מוטיבים עירוניים מובהקים ומוכרים בנוף תל-אביב: בנייני באוהאוס, חוף הים, פנס רחוב, יונים בכיכר, אך משהו השתבש. אותם כלים עדינים, פרי יצירתו, חודרים אל הנוף ויוצרים אנדרלמוסיה: גלגלי ענק עומדים לרמוס כל אשר בדרכם, בולענים נפערים בכיכרות, צלחות מעופפות חגות ממעל, אנטנות ענק מדממות, מטוסים בשמיים מאיימים בקטסטרופה מתקרבת, כזו שנצרבה בתודעה מן העבר. העיר התרוקנה כמעט כליל מתושביה, והפכה לעיר רפאים.
בשנים האחרונות עשה הבטון טרנספורמציה מעולם האדריכלות, וחדר אל עולם האמנות והעיצוב. יותר ויותר אמנים בוחרים בבטון כחומר מוביל בעבודתם כשהם מתייחסים לנושאי השעה: פוליטיקה (חומה, פועלים), חברה, הנצחה ועוד. גלוסקה מדבר בעבודותיו על עירוניות, על אסתטיקה, גם על פוליטיקה, אך נשאר בתחומי הדיון הארכיטקטוני. נקודת המוצא של עבודותיו היא אדריכלית, ובמרחב זה הן נותרות, תוך שהוא מטשטש את הגבולות בין המדיות, אמנות ואדריכלות, ויוצר תמהיל חדש.
בהתבוננות בתערוכה נדמה כי אנו עדים למחזה סוריאליסטי: אובייקטים ריאליסטיים שהוצבו בחלל באופן לא מציאותי, מעין רגעי חלום או תת מודע שהונצחו. פיסות מראה שרק אדריכל, הקשור בנימי נפשו, גם בשנתו, למידה, לחומר, לפרופורציות, יכול לחלום. חלומות של אדריכל. 


מיקום - המוזיאון הגיאולוגי, רמת השרון
רחוב הפלמ"ח 12 רמת השרון טל: 03-5497185 geo.museum@ramat-hasharon.muni.il שעות פתיחה: ימים א-ה 08:30 - 13:00 יום ד 16:00 - 18:00


זמנים - 28/06/2018 עד ה-15/11/2018

פתיחת התערוכה - 28/06/2018, שעה - 19:30
פתיחה ביום חמישי 28 ביוני שעה 19:30 גלוסקה מדבר בעבודותיו על עירוניות, על אסתטיקה, גם על פוליטיקה, אך נשאר בתחומי הדיון הארכיטקטוני. נקודת המוצא של עבודותיו היא אדריכלית, ובמרחב זה הן נותרות, תוך שהוא מטשטש את הגבולות בין המדיות, אמנות ואדריכלות, ויוצר תמהיל חדש.


התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית