תערוכות > תערוכת הבוגרים/ות 2016 של בית הספר לעיצוב ואמנות במכללת סמינר הקיבוצים

שיתוף התערוכה:

תערוכת הבוגרים/ות 2016 של בית הספר לעיצוב ואמנות במכללת סמינר הקיבוצים / מרכז עמיעד, שוק הפשפשים, תל אביב

30/06/2016 עד ה-20/07/2016

תערוכת הבוגרים/ות 2016 של ביה"ס לעיצוב ואמנות
במכללת סמינר הקיבוצים
התערוכות יפתחו ביום חמישי ה- 30.6.16 באירועי הלילה הלבן בתל אביב.
תערוכת המחלקה לעיצוב תתקיים במרכז עמיעד, שוק הפשפשים תל אביב, אוצר- דוד פאר.
תערוכת המחלקה לאמנות תתקיים בהוסטל אברהם, רח' לבונטין 21 תל אביב, אוצר- יאיר ברק.

פתיחת התערוכה של המחלקה לעיצוב: יום חמישי ה- 30.6.16 בשעה 20:00
נעילה: יום חמישי ה- 20.7.16 
פתיחת התערוכה של המחלקה לאמנות: יום חמישי ה-30.6.16 בשעה 19:00
נעילה: יום חמישי ה-16.7.15
 
שעות פתיחה: א'-ה' 21:00-16:00
שישי: 15:00-10:00
שבת: 21:00-10:00
 
תערוכות הבוגרים של המחלקות לעיצוב ואמנות במכללת סמינר הקיבוצים מורכבות מ-27 בוגרים/ות של המחלקה לעיצוב המציגים/ות עבודות בתחום עיצוב מוצר, עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית, לבוש ואביזרים, ו-11 עבודות של בוגרים/ות של המחלקה לאמנות המציגים/ות עבודות המשלבות וידאו, פיסול, רישום וציור, מיצב וצילום.
באירוע הפתיחה של המחלקה לעיצוב, יציגו שחקנים פרטי לבוש שעוצבו על ידי בוגרות המחלקה לעיצוב בהתמחות לבוש ואביזרים.
רון דלבה, ראש המחלקה לעיצוב מספר, "להיות מעצב ומחנך: שילוב תחומים המאפשרים להציע לבני אדם סביבת חיים עשירה ותומכת הנשענת על ערכי תרבות, חירות ושוויון הזדמנויות. פעולת המעצב/מחנך מעלה על סדר היום את הדיון על האופן בו בני אדם מתייחסים זה לזה ולסביבת החיים".
ד"ר הדרה שפלן-קצב, ראש המחלקה לאמנות, מוסיפה ואומרת: "מאוד מרגש אותי לראות את פרויקטי הגמר של הסטודנטים/ות הללו כי מדובר בקבוצה הראשונה שלי כראש חוג. קרה כאן בתערוכה משהו מעניין מבחינתי, מדובר בקבוצה מאוד מלוכדת עם עבר של שיתופי פעולה רבים ביניהם/ן במהלך 4 שנות הלימוד. כמה פרויקטים בתערוכה מראים אולי את ההפנמה של יצירה תוך שיתוף פעולה אך באופן שונה. הפעם לא עם הסטודנטים/ות של הקבוצה כי אם אנשים מחוצה לה. יש כמה עבודות הפועלות דרך ובאמצעות אחרים/ות. תהליך יצירתי חדש זה (אצלנו) הצליח להפתיע אותנו כאשר האינטראקטיביות איננה מגיעה לאחר סיום העבודה באמצעות שיתוף הקהל אלא במהלכה וכך מתאפשרת השפעה ריבויית על תהליך היצירה עוד בטרם הצגתה. לצד פרויקטים כאלה מוצגות עבודות אישיות יותר השואלות על מקומו של הפרט בתוך הסדר החברתי והתרבותי הנתון, בתוך מערכות משפחתיות, בתוך יחסי כוח של מבט, עמדה פוליטית ועוד.
לפניכם פירוט אודות חלק מהעבודות שתוצגנה בתערוכת הבוגרים/ות של המחלקה לעיצוב:
דהן מילכה- "צלילות" : צלילות הינו יישומון (אפליקציה) שנועד לסייע בתהליך רכישת יכולות  של קריאה ומותאם באופן מיוחד לילדים בעלי לקות ראיה סטטית. היישומון מחולק לארבעה שלבים עיקריים הבאים לידי ביטוי במשחקים בעלי דרגת קושי נבנית. במבנהו ובאופן עיצובו, היישומון נושא את הפוטנציאל להעניק למשתמש בו אפשרות לצלול לעולם דמיוני ולחוות חוויה ייחודית המשלבת חושים.
כוכבא מיוריאל – "אז והיום – שיחות על עיצוב": ספר אמן המוקדש לגרפיקאי דוד פורטרפליך. הספר מציג את מפעל חייו המקצועיים של פורטרפליך, מעצב ותיק מדור המייסדים ואת תהליך המחקר שחוותה הכותבת, מעצבת בתחילת דרכה, נכדתו. הספר בנוי משני חלקים – החלק הראשון מציג את השיחות שהתנהלו בין הנכדה לסבה, אשר נסבו על נושאים מרכזיים בחייו ובעבודתו במהלך עשרות שנות פעילותו המקצועית כמעצב במאה ה-20. חלקו השני של הספר מציג קטלוג של נפח עבודתו של דוד כמעצב ומחולק לקטגוריות שונות כגון עיצוב שנות טובות, אריזות, ספרי ילדים ועוד.
רייטבלט ילנה- Follow me"": Follow me  הוא גוף תאורה רובוטי המתקשר עם המשתמש ומלווה אותו באמצעות סימני אור. לגוף התאורה פוטנציאל אינטראקציה עם המשתמש באופן חזותי ובדרך של תקשורת חושים ומגע. Follow me מעוצב כאובייקט בעל אופי חייתי המתאים באופן מיוחד לילדים ולסביבתם היכולים ולהתייחס אליו כאל ייצור ידידותי. האינטראקציה עם הילד נוצרת בתזוזה ובאמצעות שלושה גווני תאורה והבעות פנים.
שוורץ אשרת-  "אופטימיות": סרטון אנימציה המבוסס על מחקרה של ד"ר טלי שרוט, המתאר את אחת האשליות הגדולות שהמוח האנושי מסוגל לו: הנטייה שלנו לאופטימיות יתר. האופטימיות חיונית למהלך חיינו אך יכולה גם להיות הרסנית. הסרטון מציג חוויות שונות במהלך החיים בהן מתבטאת אופטימיות ומתאר כיצד נוכל להבין את המנגנונים המפעילים אותה, כך שנוכל ליהנות מהיתרונות שבה ולהרוויח כלי לחיים טובים יותר.
 
שטטמאור רוני- "מחיצות": מחיצות הינה סדרה בת שלוש מחיצות המיועדות לסביבות שונות: סביבת עבודה משרדית, סביבה ביתית וסביבה ציבורית. השימוש במחיצות מותאם לחללים שתוכננו בתפיסת "החלל הפתוח" (open-space) המאפשרת גמישות בניצול המרחב. המחיצות עוצבו באופן המאפשר מגוון תפקודים, כגון: הפרדה בין אזורים שונים בחלל, בידוד אקוסטי, הפקת תאורה, כמו גם, יצירת ערכים אסתטיים במרחב.
 
פרידמן נירית – "בדרך דיסלקטית": עיצוב כריכות לספרים שלא נקראו.
עיצוב מחודש לשערי הכריכות של שמונה ספרי מופת שנמנע מהיוצרת לקרוא. עיצוב הכריכות מבוסס על מידע מועט שסופר ליוצרת אודות הספרים ובעיקר על הדמיון המשלים את המידע על אותם ספרים המהווים אבני דרך בתרבות ישראל ובתרבות העולם. העיצוב המדומיין של הכריכות מבטא את התמונה השגויה המתקבלת בקרב הלוקים בדיסלקציה, עקב הקשיים בקריאת הכתוב. ועם זאת, הם מבטאים גם את החזקות בחשיבה החזותית ובכושר הביטוי היצירתי בהם ניחנים הדיסלקטיים, אולי כפיצוי על קשייהם בקריאת טקסטים מילוליים.
בוסנק צליל- "האמנם":  האמנם הוא כתב-עת סקפטי וחתרני העוסק בטקסטים מתחומי הרוח; ספרות, פילוסופיה והיסטוריה. האמנם מביא לקוראיו תוכן ביקורתי והגותי בשפה עיצובית השונה מהמקובל לתכנים שכאלו.  האמנם צמח מתוך המשבר המתמשך בתחומי מדעי הרוח, באקדמיה ומחוצה לה. מכאן עלה הצורך להוציא את הרוח לרחוב ולחשוף את הקוראים לתכנים מעולמה. האמנם כולל טקסטים שאינם שיווקיים, קצרים או תמציתיים,  אלא, כאלה שבאים להעשיר את הקוראים בתהיות, במחשבות ובספקות. את כתב העת האמנם ניתן לקרוא בכל מקום במרחב העירוני, בבית קפה, באוטובוס ובתור לקולנוע.
 
מולכו לי – "חוויה מתלתלת": סדרת איורים שנוצרו בעקבות מסע אישי הבוחן את התמודדות היוצרת עם שערה המתולתל לאורך תקופות שונות בחייה. המסע בעקבות התלתלים עבר דרך ספרי היסטוריה, מחקרים, ערוצי מדיה שונים וכן בשיחות עם מתולתלות אחרות. הטקסטים שנאספו מצביעים על הפער הקיים בין תחושות של חוסר נוחות, עיסוק יתר ואי-התאמה לאידיאל היופי החלק, אל מול תחושות של מיוחדות ותשומת לב הניתנת למתולתלת השיער.
 
לפניכם פירוט אודות חלק מהעבודות שתוצגנה בתערוכת הבוגרים/ות של המחלקה לאמנות:

אולגה קוזיננקו- קיר רביעי: סדרת ציורים המציגה פורטרט משפחתי שמכניס את הצופה לחלל פרטי. העבודה קמה מתוך געגועים לשני אחים, האחד לא עלה לארץ והשני נפטר. תהליך הציור הוא ארוך וממושך, לוכד לעיתים משך חיים שלמים, קמטים של זמן,  ולעיתים רגעים חולפים שלא יחזרו לעולם:  הנחת הפודרה, דקה של מנוחה , שבריר  של זיכרון פרידה, ושקט שמאחד בין כולם.
 
דניאלה קאפה- Con Acento: מיצב וידאו שנוצר בעקבות ניסיונותיה הנואשים של דניאלה להיות ישראלית. הניסיון לשלב בין שני העולמות הארגנטינאית והישראלית מובילים לבלבול ולתחושת חוסר שייכות. אני יודעת את השפה ועשיתי וי לכל הסמלים הישראלים. התגייסתי, הייתי במלחמה, שמרתי פסח וכיפור, הייתי ימנית, גדלתי והבנתי שאני שמאלנית, עישנתי סמים, שכבתי עם בנים, חוגגת ביום העצמאות אבל גם שותה מאטה רוצה לחם עם ריבת חלב ואסדו עסיסי על האש.
 
נועה הרפז ביטון- IN A RELATIONSHIP: מיצב וידאו ופיסול שהוא מעין צילום סלפי "גרוע" שמשבש את הייצוג העצמי הנשי המקובל. היוצרת מנסה להיאבק בשחרור הגיהוקים לאחר שתיית בקבוק שלם של דיאט קולה, מצב מעורר רחמים ומגוחך, המקבל הדהוד בפסל הג'לטיני הרוטט. צורתו הקעורה של הפסל מזכירה את הדימוי הנשי כאובייקט מכיל, אך בעוד ההכלה הנשית נתפסת לרוב כהכלת העובר וכמטפורה ליחסים הדגש במיצב הוא על המאבק במזון ובשתייה המוכנסים לגוף ובהשפעותיהם על ההתנהגות ודימוי הגוף הנשיים.
 
שיר כץ- בין הרווחים: מיצב אומנותי המתנתק מהפונקציה המקובלת של החומר ומהנרטיב המצופה לטובת חקירה אישית של החיבור הפיזי שבין החומר לבין היוצרת. התהליך נמשך כמה חודשים והפך לטקס שבו ההמתנה לתוצאה הפכה לריגוש הממשי של היצירה.
הדבק הפך לחומר שקוף/אטום שמכיל סימולטנית את העבר עם ההווה ומחבר בין גוף וזיכרון.
 
על השולחן - אושרת דרזי כרמלי: מיצב המדגים את שאריות המזון שאנו משאירים בתום ארוחה. היוצרת, אשתו של שף, נוהגת ללוות את הבישולים בצילומים מפתים בכדי להראות את היפה ולמשוך עוד סועדים. עם הזמן, עיניי נמשכו לשאריות ולעודפים.
השארית והעודפות מבטאת את השגרה היומיומית שלנו וכשהיא נחשפת לעין, עמוסה, גדושה ומבהיקה שכזו היא מעלה את המודחק שבציורי הטבע הדומם של הבארוק ההולנדי. השפע היפיפה של הזבל הופך לואניטס עכשווי ומבטא את מה שאנו מנסים לזכור ולהדחיק כאחד.
 
רונן עמור- הוא בלתי נמנע: מייצב פיסול, ווידאו וצילום העוסק באבק. אבק הוא שם כללי לחלקיקים מוצקים מזעריים. לעומת האבק האטמוספרי (האבק בכדור הארץ) מורכב האבק הביתי גם ובעיקר מתאי עורם של תושבי הבית וסיבים מבגדים. מהיום שבו עזבתי את בית ילדותי נשאר חדרי ללא שינוי ורק האבק שהצטבר בו מלמד על הזמן שעבר. גושים אפורים, ציפויים מתפוררים שמבטאים את מקומו של הזיכרון ביחסים שבין גדילה וצמיחה. הסביבות הפיסוליות בעבודה מורכבות מאבק שנשאב מבית אימי ומביתי החדש, ההצטברות של שניהם ביחד הם בשבילי חומר בנייה בלתי נמנע.
עמית שפירא – שביר: מיצב וידיאו המאפשר לצופה לשבת מול פסלו של האמן, שנתפר על פי מידותיו ומול הולוגרמה שלו. בדומה לחפץ הנמכר באריזתו כך גם אנחנו עוטפים את עצמנו באריזות. ב"שביר" קיים ניסיון להפגיש את הצופה עם שבריריותו של המקום החשוף שנאבק על רצונו להיארז כל פעם מחדש. בניגוד לעבודתה האיקונית של מרינה אברמוביץ?, ?האמן נוכח?, בעבודתי הצופה יושב מול אשליה תלת מימדית המחליפה את נוכחותי הפיסית והמאפשרת לי להיעלם ולהביט בצופים מהצד.
דנה הורנשטיין- רצפה שחורה מוכתמת: מיצב המראה את החיים בסיום החתונות. מה קורה רגע אחרי שהמסיבה נגמרת - המסיבה הגדולה מכולן מאחורי ואחרי האקסטזה, הציפייה והריגוש? בתום האירוע החגיגי והמושקע נשארנו עם רצפה שחורה מוכתמת, מעטפות והזמנות זרוקות, כספת ריקה מתוכן, חופה בודדה, כוס חתן שבורה, ריח של אלכוהול ושל סיגריות באוויר
לפרטים נוספים: דפנה  מצטרף לכתמי אלכוהול ואוכל שנשפך ונמעך, סיגריות מכובות על הרצפה. לפני מספר ימים התקיימה כאן מסיבת חתונה שכללה, חופה, קידושין, יין, מוזיקה, אלכוהול, ומה שנותר זו השארית המודחקת. אותה הרצפה הבוהקת-לשעבר מקיאה את שרידי תענוגנו.
 

אתר המחלקה לעיצוב - http://www.smkb.ac.il/design
אתר המחלקה לאמנות - http://www.smkb.ac.il/art


 


מיקום - מרכז עמיעד, שוק הפשפשים, תל אביב

זמנים - 30/06/2016 עד ה-20/07/2016

פתיחת התערוכה - 30/06/2016, שעה - 19:00
באירוע הפתיחה של המחלקה לעיצוב, יציגו שחקנים פרטי לבוש שעוצבו על ידי בוגרות המחלקה לעיצוב בהתמחות לבוש ואביזרים.


התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית


||