חורף יפני - צילומים ושירים - דויד מונסונגו / בית גבריאל

LOVE CARE & COMPASSION
חורף יפני – צילומים ושירים – דויד מונסונגו
 

בבית גבריאל אשר על הכינרת

אוצרת: נגה ארד-אילון

מעטה השלג הלבן וערפלי בקר

הפכו את הנוף לציור בשני ממדים

קפלים של אדמה וכתמים של עצים

מבצבצים בין גגות הבתים

שהיו פעם אדמים

הצבעים  גונים של אפר

עדות של צבע.

באפק צלליות של צפורים

יוצאות מתוך הערפל

דויד מונסונגו הוא אמן רב תחומי. צלם ומשורר, אשר רגישותו השירית, למילים, למקצבים, וחיבורו לאינטימיות של המילה מהדהדים לתוך צילומי הטבע שלו. האסתטיקה, הראייה הצילומית, הקומפוזיציה, הטבע והאור מהדהדים חזרה לתוך השירה שלו.

כצלם טבע, הוא שוהה, חווה את הסביבה בה הוא נמצא וגם מצלם... : "המצלמה משמשת לי תמריץ להיות במקום בו מתרחשים ופועלים כל החושים. השאיפה המרכזית שלי היא להשתלב בטבע, להתבונן בבעלי החיים, בין אם הוא חיית טבע או חרק, ולצלמו בגובה העיניים. בכך לנסות וליצור סוג של תקשורת, להרגיש כשווה בין שווים ולנצור את הרגע האינטימי".

בתערוכה זו , שהיא פרי מסע ליפן בחורף של ינואר 2015, הדימויים הויזואלים והדימויים המילוליים שזורים זה בזה, בלתי נפרדים ועצמאיים בעת ובעונה אחת ביצירה משותפת רבת רבדים.

קוף המקוק היפני הידוע גם כ"קוף השלג", היה היעד הראשון במסע צילום הטבע בו השתתף דויד מונסונגו בחורף 2014-15. המסע מתחיל בשלושה ימי צילום בנאגאנו, צפונית-מערבית לטוקיו.

באיזור, נביעות של מעיינות חמים הבוקעים מהאדמה הגעשית ונאגרים בבריכות. שם מבלים חלק מהקופים את רוב זמנם כאשר רק למשפחה השלטת מותרת הכניסה למים ואילו בחוץ טמפרטורה של מינוס 25 מעלות. נדמה, כאילו הצעירים שעדין יונקים משדי אימותיהם, אינם מודעים כלל עד כמה שפר גורלם. האחרים, שאינם שייכים לקבוצה השליטה, אינם רשאים לחמם את גופם במים החמים, מה שלעיתים מהווה את ההבדל בין חיים למוות. בחוץ, הם מתגודדים משפחות משפחות כדבוקה אחת במטרה לשמר את חום גופם בקור העז ולשרוד את החורף הקשה.
בתוך המרחצאות קופי המקוק מעבירים את הזמן בפעולת ניקוי הפרווה הדדית מחרקים ויש הנרדמים מחוסר המעש וההשפעה המרדימה של המים החמים. הצעירים שבחבורה משתשעים במים קופצים וצוללים אך דואגים כל העת להימצא בקרבת אימם להתכרבל בזרועותיה ולינוק משדיה. אם קורה שאחד הקופים שאינו למשפחה השלטת מנסה להתגנב לבריכה  הוא מותקף בחמת זעם ומגורש כל עוד נפשו בו.

דויד שהה במחיצת הקופים שלושה ימים. כשווה בין שווים, היו אלה ימים של צפייה, התבוננות, למידת אורחות חיים ומחשבות על האדם והקוף, ובעיקר על גילויי אהבה, חמלה ודאגה המתקיימים ביניהם. הם מורגלים בנוכחות אדם ושהייה במחיצתם מאפשרת מחקר מעמיק ולמידה של אורחות חייהם והתנהגותם הקהילתית. נוכחותו כלל לא עניינה אותם למעט סקרנות מסוימת שהם גילו בציוד הצילום שלו...

היעד הבא של מסע הצילום היה הוקאידו, האי הצפוני של יפן, לפגוש את העגור אדום-הכתר, ינשוף השלג (Ural Owl) ואת העוף הדורס הענק - עיטם שטלר ((Steller's sea eagle.

העגור אדום-הכתר, או  בכינויו המקומי "עגור יפני" הינו אייקון לאומי יפני  ונחשב לסמל של מזל, אריכות ימים ונאמנות. הוא אחד המינים הנדירים ביותר בעולם של עגורים. לפי ההערכות אוכלוסיתו מונה כ 2,750 פריטים בלבד, מהם כ 1000 ביפן. בשנת 1970 הוכרז כנתון בסכנת הכחדה, וקיימות תוכניות שימור של העגורים, שבמהלכן מודגרות ביצים של עגורים בגני חיות, והגוזלים משוחררים לאחר מכן לטבע.

העגור אדום-הכתר קיבל את שמו מכיפת הנוצות האדומה שלו, שנעשית בוהקת יותר בעונת הרבייה. רוב גופו של העגור לבן, מלבד צווארו, לחייו, גרונו ונוצות התעופה המשניות שלו, שצבעם שחור. כשהוא עומד, נראה כאילו נוצות הזנב של העגור שחורות, אף שהן למעשה לבנות. מראהו המיוחד וצבע גופו הלבן פנינה על רקע הנוף המושלג, הליכתו הססגונית, ריקודי החיזור שלא היו מביישים רקדניות באלט מקצועיות המלווים בקריאות רמות - כל אלה יוצרות תמונות חלומיות, ציוריות, ומלאות חן.

במהלך המפגש עם העגורים, לנוכח השלג שהמשיך לרדת, נצפו גם ינשוף השלג (Ural Owl)
ועדרים מקומיים של איילים.  בצילומיו של מונסונגו הם נוכחים בוזמנית. כדבריו של רולאן בארת, שכמו נכתבו על דויד – "עיקר הראות של הצלם אינה בראייה, אלא בהיותו שם. ".

אל חוף האוקיאנוס הפסיפיק של הוקאידו הגיע שם פגש את העוף הדורס הענק - עיטם שטלר
((Steller's sea eagle. צילומיו משלימים תמונה של מרחב מבודד, רגוע וסוער בו זמנית, בו מונסונגו נוכח, ומתווך את נקודת המבט הייחודית שלו מבעד לעדשה.

בטבע בו אנו חיים

בדרכו של עולם

דירים בני חלוף הננו

וגם זמננו יתם

 
דויד מונסונגו נולד בישראל בשנת 1957 וגדל בצפת.
כיום, תושב היישוב גן-נר שבשומרון, נשוי ואב לשלושה ילדים, עוסק בתחום ההייטק.

חלק ניכר מזמנו הוא משקיע בכתיבה ובצילום. מסעותיו מתועדים ביומני מסע, אותם הוא כותב במהלך המסעות, בהמתנות לבעלי החיים, בהתכוננות ובהתכווננות. כמו-כן, הוא כותב שירה משך שנים רבות. הוא אף משתתף בסדנאות כתיבה ומפרסם שם את שיריו.

הוא צלם אוטודידקט, מאז ומעולם אהב להתבונן בעולם דרך העדשה. בתחילת דרכו חיפש את הדימויים המופשטים שבטבע, אולם עם השנים הלך והתמקצע בצילום טבע והוא שואף לתעד בעלי חיים וצמחים בסביבתם הטבעית. לאורך השנים רכש ניסיון כשהשתתף בסדנאות צילום שטח עם הצלמים המובילים בתחום. הוא צילם רבות בשמורות הגדולות באפריקה, בארצות מזרח איה, ביערות הגשם של מרכז אמריקה ובאנטארקטיקה. כמו-כן, גינת ביתו מהווה "שמורת טבע" ייחודית, שם מתקיימים מפגשים חד-פעמיים עם צפרדעים בבריכות הנוי, עם פרפרים ייחודים, עם הצמחייה הטבעית הייחודית שדויד מטפח.  מונסונגו משקיע זמן סבלנות ואורך רוח בחיפוש אחר אתגרים צילומיים, שחושפים אותו למפגשים יחודיים ומפתיעים.

צילומיו התפרסמו ב YNET ובמגזין טבע הדברים.

תערוכות:

מרץ 2013             "חזון אישה", תיאטרון גבעתים
ינואר 2013           "צלם ללא גבולות", בית גבריאל
אפריל 2012         "בגובה העיניים", בית האופרה תל אביב
מרץ 2011                        "כשווה בין שווים", תיאטרון ירושלים
ינואר 2009           "שלושה צלמים הודו אחת" – מסע צילום בדרום וצפון הודו,
                         אשכול פיס, קריית ביאליק
יוני 2007               "אנשים ונופים" – מסע צילום בסין ובויאטנם, מלון נוף תבור
פברואר 1994       "מאה אחוז טבע" – נופים ייחודיים של ארץ ישראל, היכל התרבות עפולה
נעילת התערוכה:30.8.2015