סינופיות של מסע / גלריה פלורנטין 45 - חלל לאמנות עכשווית

נעמי טדסקי, יעל עצמוני, גיל דסיאנו-ביטון
אוצרות: גילת נדיבי, ורה פלפול

"תערוכה היא עולם, או לפחות במה עליה האובייקטים אמורים "לחיות" יחדיו למשך זמן קצוב... תערוכה היא מעין רשת תקשורת עצבית שבאמצעותה פועל החלל כגוף אחד או כיחידה מתואמת. תערוכה היא דינאמיקה בין  אותות... מתחים וחיבורים... המתקשרים או משוחחים ביניהם..."
כתבה נעמי אביב במאמרה  'האפשרות הפואטית של האוצרות', שפורסם בקטלוג תערוכת הזוכים לשנת 2011, שהוצגה במוזיאון פתח תקווה לאמנות.

נעמי טדסקי, יעל עצמוני וגיל דסיאנו-ביטון מציגים גוף עבודות מגוון ומורכב אשר לו מאפיינים והקשרים דומים.

המשותף לשלושתם הוא העיסוק בזיכרון אישי וקולקטיבי: מעגל הרס, מול בנייה, טרנספורמציה של מוות וחיים חדשים תוך יצירה של זיכרון הטוען את החומר והפיכתו למושא, ואובייקט אסטטי. עבורם, בתערוכה זו, הציור, הוא אקט סימבולי שכביכול מחיה מחדש את החיים שאבדו, הופך אותם לחומר ליצירה.
מוטיב האדמה שב ונוכח אצל כל אחד מהם דרך החומר, החומריות והנראות. באופן אלגורי ניתן לומר כי באמצעות האדמה/החומר מתהווה ונלוש הזיכרון שלנו, הצופים, העומדים מול תוצרי מעשה הבריאה.

נעמי  טדסקי, אמנית העוסקת בציור ותחריט. ממשיכה וגם בתערוכה זו, עוסקת באלגוריה למעגל החיים ומצוקותיו ובסבל האנושי.

בציורי העיפרון והגרפיט על בד, המזכירים רישומי הכנה לציור קלאסי, היא משרטטת דמויות ארכיטיפיות הנראות כבתוך מסע, חיפוש אחר בית, ביטחון, זהות ושייכות. יתכן גם כי הדמויות התלושות של טדסקי מחפשות אחיזה ואולי גאולה; הן תלויות בין שמים וארץ, בודדות במרחב חסר הגדרה, אם כי קרובות הן לאדמה וצמאות לאחוז בקרקע וכמו צומחות מתוכה.
הדמויות, הצורות והרקע כולם נולדים ונוצרים מקווקוו אינטנסיבי ומשתנה, הדמויות פעמים מתמוססות אל תוך הפורמט ופעמים יוצאות מתוכו.
טדסקי מציגה גם קבוצת תחריטים, מדיום אותו היא חוקרת בשנים האחרונות. התמה של התחריטים ממשיכה את העיסוק שלה באלגוריה ובקלסיקה.

יעל עצמוני, קדרית ואמנית רב תחומית מציגה אובייקטים שחלקם עשויים מפורצלן שמטבעו הוא עדין ואציל, הנמצא כל רגע על סף שבירה והתפרקות, וחומר (חימר) שאינו אריסטוקראטי כפורצלן ולו משויכות תכונות ארציות.

האובייקטים הם פרי חקר תיעוד וזיכרון היסטורי של מפות ששורטטו מזיכרון ניצולים, חיילים רוסים ומפקדי המחנה ששרדו את מחנה סוביבור ותצלומי אוויר של המקום ממלחמת העולם השנייה. השימוש בחומרי היצירה האלו מבטא ביתר שאת את המתח והשבריריות של העיסוק בנושא הטעון כל כך. המפות, מוצבות בחלל הגלריה ונושאות עליהן אינפורמציה ומתווי שחזור טופוגרפי של פני שטח המחנה מתוך זיכרונות הניצולים, חלק מהן הם גלילים קרמיים בעובי של 1.5 מ"מ ובגובה של 160 ס"מ שהן מפות מגולגלות, בלתי ניתנות לפתיחה או להבנה, סודן נצור בתוכן.

עבודת ווידאו של עצמוני Oblivion Tracing, מתארת מסעה של דמות השטה בתוך לבירינט של תעלות המשכפל את עצמו, כמסע אל תוך התודעה.

גיל דסיאנו-ביטון חזר לאתר השריפה ביער הכרמל בסמוך לאסון (2010) ואסף אפר שנותר על הקרקע. בסטודיו שלו בתל אביב יצר 'ציורי אפר ועפר' מונוכרומאטיים המתארים עצים וצמחים שגדלו בכרמל ונכחדו בשריפה.

הציורים עברו תהליך של פירוק והשחתה, שלאחריהם החל תהליך של  חיבור, התכה והרכבה מחדש באמצעים טכניים מגוונים. העבודה היא פסיפס פנוראמי של החורבן; חלקים מהציור מבצבצים ומביאים עימם מראה מרומז של חורש חדש. הציור, הוא גדול ממדים ומכיל בקרבו את סך כל הטקסטורות, ההרס והריק, המשברים וכוחו ההרסני הטבע מחד ומאידך את הכוח ליצירת חיים חדשים, אותם הוא מתאר.

שעות פתיחה: ב'-שבת 11-13 ג'-ה' 16-18

פלורנטין 45 פינת רח' השוק טל' 050-2763249

FLORENTIN 45 CONTEMPORARY ART SPACE / Florentin 45 St. , TLV

Opening hours: Mon-Sat 11:00-13:00 / Mon-Thurs 16:00-18:00

 T: +972-502-763249 / F: +972-3-6868231   gilat.nadivi@gmail.com   www.florentin45.com