אדם, רוח, מים / הגלריה העירונית הרצליה

אדם     רוח     מים

התערוכה אדם, רוח, מים תבחן את השפעת הגומלין בין שני איתני הטבע – הרוח והמים, עלינו, היצורים האנושיים.

על הקשר בין הרוח והמים לאדם נוצרו יצירות אינספור בכל תחומי התרבות האנושית – האמנות, ההגות והמדע.

מימי קדם, האדם תלוי באיתני הטבע לטוב ולרע, ועל כן מקומם ראשון במעלה במיתוסים ובפולחנים מימי טרום היסטוריה ועד היום, ועל אף ההתקדמות האנושית ביכולת להתערב בטבע, אנו נוכחים שוב ושוב בתלותנו ובאפסותנו מולו.

לא ייפלא אם כן, ששניים ממרכיבי הטבע העיקריים, הרוח והמים (בנוסף כמובן לארץ-אדמה) מהווים גם דימויים ראשיים לחשובים שביסודות חיינו.

הרוח והמים הם אלה הקיימים בראשית כל, בתפיסה היהודית ובעקבותיה כל העולם העברי-נוצרי: "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים".

הרוח, היא הנפש – "רוח האדם" ואפילו הגניוס האלוהי – "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים", וכמובן שהרוח מסמלת את החופש, את אי התלות בחומר מחד והשאיפה לנשגב – רוחניות. ובל נשכח, שהרוח – תנועת האויר, היא הנשימה, ועל כן מי שחי הוא זה "אשר נשמת רוח חיים באפיו"..

אך הרוח, גם הפיזית וגם המטפורית, יכולה להיות "רוח רעה", הרסנית, קפריזית ומתעתעת.
סופות זורעות הרס ומוות ועל כן "הזורע רוח – קוצר סופה".

אלא, שכמו הרוח, המים גם מהווים יסוד הרסני, "פחז כמים" מכנה יעקב את ראובן, הבן הסורר. המבול הוא הרי העונש האולטימטיבי העשוי לכלות את האנושות כולה והם גם בעלי עוצמה המסמלת את כוחו של האל שהוא ורק הוא אדיר מהם "מקולות מים רבים, משברי ים, אדיר במרום ה'".

האפיונים של המים והרוח,שהבאתי כאן הם מהתשתית של תרבותנו והתרבות המערבית, הלא הוא ספר הספרים – התנ"ך, אך גם במיתוסים ותרבויות אחרות, נמצא מקבילות למכביר.

אך בין המתארים המז'וריים הללו, נמצא את הרוח והמים והשפעתם גם בד' האמות המצומות של ישותנו הפרטית.
אנחנו עשויים להרגיש רע או טוב כאשר "הרוח מלטפת" אותנו, או שהיא "רודפת אותנו", יהיה לנו קר או חם, אנחנו נסתתר מפניה או נשתעשע איתה, נרחף עליה והיד נטויה.

גם המים, בעולם האינטימי שלנו, ירוו אותנו, ירחצו וינקו אותנו, נשחה בהם וניהנה מהם הנאות רבות ומגוונות, אך בד בבד נוכל לטבוע בהם, להרגיש רטובים ומסכנים ותחושות רבות ומגוונות עד כי תקצר היריעה לתארן.