שדים - אליה זימנד / בית האמנים ע"ש י. זריצקי, תל אביב

"סדרת העבודות החדשה של אליה זימנד, מקיימת דיאלוג רב עוצמה עם תרבויות מן העבר הרחוק והקרוב. האמנית שואבת את השראתה מן ההבעה הישירה והלא מודעת שרווחת באמנות והתרבות האפריקאית, הפועלת מתוך אינסטינקטים גולמיים.
"אליה זימנד מחפשת ביצירתה את האמת הפנימית שלה. אמת המורכבת מחוויות חובקות עולם, חיים סוערים במרחב הפיזי והמטאפיזי, זיכרונות ילדות באפריקה ושינויי סטאטוס קיצוניים.
"ציורי האקריליק שלה מקרינים שפה חזותית מורכבת בעלת מתח אקספרסיבי. היא מעבדת את כל שטח הבד בקומפוזיציות סבוכות, נמרצות ותנועתיות שמבטאות היטב את עולמה הסוער. המצע הצבעוני והצורני נבנה זה על גבי זה בכך, הוא אוצר בתוכו דחיסות ועומק". כותב אריה ברקוביץ, במאמרו לתערוכה.
ציורי הסדרה 'שדים', בהשפעת האמנות האפריקאית. כשעסקה אליה בתחום היודאיקה ובמיוחד בטקסטים עתיקים מתחום הקבלה, היא נחשפה לדמיון הרב שמצאה בין האיורים והציורים שהופיעו בטקסטים העתיקים, בעיקר בנושאי פריון, לידה ומוות, לבין האמנות האפריקאית הפרימיטיבית שפגשה בנעוריה. החיבור של אליה ל"אפריקן ארט" נובע מן ההשפעות של התרבות האפריקאית על עולמה היצירתי והחיבור שלה לדמויות המופיעות בכתבים העתיקים. השילוב בין השניים, לדידה, הוא חיבור מרתק ומסקרן בין מקורות היצירה, חיבור בין העולמות שלה, עולם הכתבים העתיקים, לעולם האמנות האפריקאית, אליו נחשפה בילדותה.
על התערוכה: "יכולתה הנדירה של אליה לגשר בין עולמות תרבותיים שונים זה מזה, בין עולם היהדות המכיל כתבי יד וחוכמה עתיקת יומין, לבין התרבות האפריקאית, של עולם פגאני, צורני, עשיר מבע וצבעוני, הוא שעומד ביסוד תערוכתה החדשה של אליה, 'שדים'. בתערוכה זו מציגה אליה לראשונה סדרת ציורים אחודה ומגובשת, העוסקים בעולמה האישי. ציורים אלו מחברים בדרך ייחודית בין תרבות יהודית-קבלית, לבין תרבות אפריקאית. ציורים בעלי מחנה משותף רחב.
מוסיף ברקוביץ: "אליה זימנד, מציירת בעיקר בלילות, ברוח סערה ובהתמודדות רפטטיבית מול הבד, כשהצורות, הכתמים, משיכות המכחול והדימויים מצטברים על הבד בתנופה עזה על גבול האלימות. התנופה האקספרסיבית הזו היא רב משמעית במכלול יצירתה. אליה מפעילה על הציור תהליך המורכב מסדר אסטטי אישי מהול בפנטזיה וקסם מכושף".
"אליה זימנד מנהלת דיאלוג עם תולדות האמנות ועם אמנים מהעבר וההווה שמשמשים לה מורי דרך. היא שואבת מהם השראה, כשלא פעם נוכחותם מורגשת. יחד עם זה, היא מצליחה ליצור ולשמור על סגנון אישי וייחודי. באמצעות כוחה הציורי, היא בוראת עולם שלם שהוא בו בעת סוער ושביר, פגיע ומועד לפורענות. יש ביצירתה היבט תיאטראלי וילדותי, היבט שניתן לשייך אותו למה שמכונה הסגנון "האאוטסיידר" ART BRUT שמשלב בתוכו דואליות של חיים ומוות טבע ותרבות".
חייה של אליה זימד, כמו עברו במאיץ חלקיקים אלקטרוני. במהלך 44 שנותיה היא הספיקה הרבה. היא נולדה וגדלה בישראל, חייתה באפריקה, ארה"ב ואירופה, ניסתה והתנסתה בכל. מחיים חילוניים, פרועים וחופשיים, עברה לחיות כאישה דתייה, בקהילת חב"ד בברוקלין, ניו יורק, הקפידה על כל מצווה, קלה כחמורה. לאחר שמיצתה את חיי הדת, חזרה ארצה והחלה לחיות שוב כחילונית, חופשיה ומשוחררת.
שנים היא משמשת (אישה יחידה בתחום) כיועצת וסוחרת בכתבי יד יהודים עתיקים, פריטי יודאיקה וארכיאולוגיה. עד שבחרה להקדיש עצמה ליצירה ואמנות. אליה זימנד מגדירה עצמה כאוטודידאקטית, אשר לימדה עצמה את התחומים המעניינים אותה: יהדות, ארכיאולוגיה ואמנות. תנ"ך למדה אצל מספר רבנים מפורסמים, בירושלים, את תורת החסידות למדה בבית חנה של חב"ד בניו יורק וגם אצל רבנים ידועים בקנדה. היא לא התמידה ללמוד במסגרות קונבנציונאליות. אומרת אליה: " מעולם לא הייתה לי הסבלנות הדרושה לסיים בית- ספר כלשהו". תמיד ערקה באמצע. החל ממגמת הצילום באורט חיפה, דרך קאמרה אובסקורה וקורס לרישום בתל אביב ועד ביה"ס הגבוה לאמנויות החזותיות בניו- יורק".
כתב על יצירתה עמנואל בר- קדמא, " אליה סרבנית הגדרה, הן בעיני המתבונן והן במודעותה העצמית, מודעת היטב לכל חומר וטכניקה, דימוי, או נימוק, שהאמנות מעמידה לרשותה. "אליה היא אזרחית בעולמות רבים ושונים זה מזה בקיצוניות. מצד אחד, יש לה ספריית ענק בנושאי אמנות, אבל הכוננית השנייה עמוסה בכתבי קודש יהודיים, חלקם ספרים עתיקים ונדירים. על הקירות תלויים קמעות מכל הסוגים, שרכשה מידי צדיקים ומקובלים. היא מדברת וקוראת ארמית". ואכן, קשה לפענח את אישיותה האניגמאטית והרב גונית, כמו גם את אמנותה, של אליה זימנד.
לתערוכה יופק קטלוג.