בתערוכה המקיפה ומעוררת הסקרנות של האמן הוותיק יצחק מרשה הוא בוחן את הדימוי, אפשרויותיו ודרכי השתנותו באמצעות שילוב של מוטיבים מן המדע והטכנולוגיה עם עולמות פנטסטיים ומשחקי ילדות. הוא מלהטט בדימוי ומותח את גבולותיו, תוך שימוש בחומרי רדי-מייד הלקוחים מן היום-יום, בכללם מילים ואותיות - בתגובות לציוני דרך בתולדות האמנות, ובמעברים תמידיים בין טכניקות חריטה, יציקה, ציור, הדפס ואסמבלאז'.
היקף יצירתו הרחב מן השנים האחרונות המוצג בתערוכה הנוכחית פורש את תהליכי הטרנספורמציה והמטמורפוזה הייחודיים המאפיינים אותה. עבודותיו משוחררות מתפיסות מסורתיות של פרספקטיבה וקומפוזיציה. הן מוציאות את הדימויים מן ההקשרים המקובלים והופכות אותם על פיהם, על ידי מעברים תדירים בין טכניקות ומצעים שונים. כך מקבלים הדימויים פרשנויות וחיים חדשים, צורניים ורעיוניים.
מרשה בורא נוף אבסורדי, אפל, שובה לב ולירי שבו האובייקט האנושי, צילו, עקבותיו, פוגשים מרחבים מדומיינים ואנונימיים. נופים מומצאים אלה מערערים את יסודות המשחק החזותי. הם מעלים על פני השטח את ההיגיון והאי-הגיון הטמונים באופן שבו הדימוי מתפקד ומקבל משמעות. השחרור הנמצא בלב העבודות הוא המאפשר את כינון יצירתו כרצף של מחוות פואטיות, אוטופיות ומלנכוליות כאחד.
