תערוכות > איביס - יהודית רביב

שיתוף התערוכה:

איביס - יהודית רביב / גלרייה משכן האמנים הרצליה

11/05/2012 עד ה-22/06/2012

עשייה אמנותית רבת שנים של יהודית רביב מביאה בעבודותיה
החדשות שפה וסגנון מובהקים ויחודיים במבעם. לא בכדי בחרה
האמנית לסדרת העבודות החדשה את השם 'איביס', שמה של ציפור
המגלן, הידועה בתרבות מצרים העתיקה כעוף קדוש. דימויי ציפורים
ואף נחשים נוכחים ברבות מעבודותיה משכבר, אף אם לא אופיינו
כסוג מסויים. הציפור, מייצגת במיתוס את העולם הרוחני, את המרחק
מן האדמה ואת התנועה החופשית במרחב. בלקסיקון הצורני של
רביב מגיעה הציפור ממקום אפל, מסתורי, לפעמים אף מאיים, אך
תמיד בעל עוצמה ונוכחות מרכזית. במיתוס המצרי מופיע האיביס על
ראשו של האל המצרי תחות, אל החוכמה, הכתיבה, המדע והשירה.
ההיסטוריון יוספוס פלאביוס מתאר את משה כמי שידע להסתייע
בכישוריה של ציפור זו, כדי ללכוד נחשים במדבר, ובמיוחד נחשים
מעופפים )קדמוניות, 242 (. יהודית רביב מתמקדת בדימויים טעוני
מתח המייצגים עולם מורכב, עולם בראשיתי, כאוטי, ממנו בוקעת
צבעוניות עזה, המעצימה את כוחות ההתחדשות והחיים. מכחולה
נע בין רישום לציור, בין כובד לקלילות ומייצר את התנועה הדינמית
של הצבע והצורה הבונים את עולם הדימויים שלה. האמנית מודעת
למושגים ההכרתיים, והידע והגרוי החושני מהווים תנע ליצירה. כך
נתפשים הערכים האמנותיים באמצעות החושים והרגש. זהו סוג של
מופשט הכרתי, הנשען על עקרונות של שירבוט אוטומטי אקספרסיבי
וחופשי.
לצד דימויים של ציפורים, ונחשים, שהופיעו גם בעבודות קודמות
של רביב, מופיעות בעבודות החדשות צורות עגולות מופשטות,
המאזכרות את דימויי 'הביצה' שהופיעו בסידרת עבודותיה 'פולני
יפני' )בית האמנים, 2010 , אוצרת יהודית מצקל(. כעת עוברות הצורות
העגולות מעין מטמורפוזה, צורת הביצה מתחלפת לכדור שיש בו גם
נפח וכובד וגם יכולת ריחוף, כעין גרם שמיימי הצף במרחבי הקוסמוס.
הקליגרפיה של ה'עגול' מאזכרת את מוטיב 'הנשיות', האמהות, את
היסוד הנשי בנפש ה'אנימה'. הקשר בין מהות 'ציפורית' למהות נשית
הוא בעל משמעות עמוקה בחוויותיה ובעבודותיה. בהקשר זה, יוזכר
שמה של תערוכתה 'אמהמהות' )המדרשה לאמנות, 2007 (, השם הזה
מייצג מה שנמצא גם בעבודות החדשות – מהות המבקשת להביע
עצמה, אך לא באופן החלטי, אלא באמצעות השתהות, והתמהמהות
בין יחסים של צבע, צורה וקו. וכך מתוך הכאוס עולה תנועה של בריאה
והתחדשות, כוחות חיים פורצים בצבעוניות עזה אל פני השטח, וזאת
בניגוד לעבודות הכהות הקודמות שצויירו בניגודים של שחור ולבן.
המרחק הגורלי הקיים בין הגורמים השונים המרכיבים את הציור,
מייצר אמירה מיוחדת, באמצעות זרם אסוציאציות פיוטי, במעין אקט
פולחני המאפשר לצורות לרחף ולהתאחד אלה עם אלה, במשיכות
מכחול חופשיות ובתנועה יצרית. כמו בציוריו של יאן ראוכוונגר
)טיול בוקר בגן מאיר, 1986 ( ציבי גבע )עורבים(, זריצקי )חלון ולהקת
ציפורים, 1945 או קומפוזיציה עם ציפור, 1952 ( או ארדון )שערי
האור, 1953 ( בהם מופיעים בעלי כנף, גם כאן, הם 'מתפקדים כראי
לתהפוכות הנפש' )מ.עומר, מאמרים על אמנות ישראלית ע' 164 (. אין
בבעלי הכנף שבעבודות ההן חינניות כלשהי, אלא אותה זרימה אפלה
כמו ממקום שיכול להקרא כשם עבודה של רביב 'גן עדן שחור'.
מבחינתו של ארדון ציפורים הן תוצר של השראה הנובעת מן הדמויות
בעלות ראשי ציפור בהגדה של ראשי הצפרים מהמאה ה? 13 , והוא
מזכיר את האגדה בה כל הבריות "מצטיירים כציפורים פרט למלאכים
המופיעים כבני אדם" )צבעי הזמן, ארתורו שווארץ ע' 42 (.
רביב מביאה אל מצע הציור את המראה הפנימי, או כפי שהעיר
גומבריך "נטייתו של האמן לראות את מה שהוא מצייר יותר מאשר
לצייר את מה שהוא רואה" )גומבריך 1988 , ע' 80 ( . ואכן עבודותיה
בסדרה 'איביס' נוגעות במצב אישי ואנושי, וייצוגו של המתואר
נשאר תמיד בגדר סמל. משמעותו של סמל זה "שהדימוי והאובייקט
מופרדים ובלתי זהים, למרות שזהותם נראית ומורגשת" )ה.ה. הולץ,
קטלוג דוקומנטה 5, קאסל( כך מחברת רביב בין קרוב ורחוק, בין
תלת?ממד ודו?ממד ומייצרת את המאגי, השואב את הצופה אל
מסתרי הנפש של האמנית ושלו עצמו.
ורדה גנוסר, אוצרת התערוכה


מיקום - גלרייה משכן האמנים הרצליה
רח' יודפת 7, הרצליה


זמנים - 11/05/2012 עד ה-22/06/2012

פתיחת התערוכה - 11/05/2012
פתיחה ב-11.5 בשעה 12:00


התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית


||